פש"ר 21421-12-13 בנק הפועלים בע"מ ח.פ 520000118 נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים ואח' - פסקדין

לפניי בקשת הנושה יוסף אייכנשטיין לקבוע כי הוא נושה מובטח ולהורות להעביר לידיו כספים שהתקבלו ממכירת דירת החייב.

המדובר בדירה ברח' זלמן דרוק בירושלים שהזכויות בה רשומות ברשות מקרקעי ישראל ובחברה משכנת.

מימוש הדירה אושר לבקשת בנק ירושלים, אשר היה נושה מובטח שלטובתו נרשם משכון על הדירה. הדירה מומשה על ידי הבנק והנאמנת במשותף, החוב לבנק נפרע ויתרת כספי המכירה הועברה לקופת הכינוס.

בבקשה נטען כי המבקש הלווה לחייב כספים בשנת 2008 ונרשמו לטובתו הערת אזהרה ושעבוד על הדירה בחברה המשכנת. לטענת המבקש הוא מצוי, אפוא, במעמד זהה לזה של הבנק והשעבוד לטובתו קודם לכל שעבוד אחר, ולכן יש להעביר לידיו את הכספים שנותרו ממכירת הדירה וששייכים לחייב.

הנאמנת מתנגדת לבקשה וסבורה כי הנושה אינו במעמד של נושה מובטח.

בתגובת הנאמנת נטען, בין היתר, כי בהסכם המשכון שבין החייב והבנק נקבע סייג שלפיו החייב מתחייב שלא לשעבד את הנכס או חלקו בשעבוד נוסף ללא אישור הבנק, ושעבוד כזה יהיה חסר תוקף. עם רישום המשכון לטובת הבנק אצל רשם המשכונות בשנת 2005 נרשמה הערה לגבי קיומו של הסייג האמור.

עוד נטען בתגובת הנאמנת כי אצל רשם המשכונות לא קיים כל רישום של משכון על הדירה לטובת המבקש - אם כי לטובתו נרשם, ומאוחר יותר בוטל, משכון על נכס אחר של החייב. הנאמנת לא חלקה על כך שלטובת המבקש נרשמה הערה אצל החברה המשכנת.

לטענת הנאמנת, דינם של מקרקעין שאינם רשומים במרשם המקרקעין כדין מיטלטלין, ועל כן משתכלל המשכון לגביהם ברישום אצל רשם המשכונות. המבקש, אשר כאמור רשם משכון על נכס אחר של החייב, ידע כי זו הדרך לרשום שעבוד. ככל שהיה בכוונת המבקש לרשום משכון על הדירה היה עליו לעשות כן בפני רשם המשכונות ולא להסתפק ברישום אצל החברה המשכנת, ואילו היה עושה כן היה מגלה כי הוא מנוע מלרשום שעבוד ללא הסכמת הבנק, שלטובתו נרשם משכון עוד קודם לכן. עוד לטענת הנאמנת, גם הרישום בחברה המשכנת אינו בר תוקף בשל הסייג בהסכם השעבוד של הבנק.

בדיון שהתקיים טען ב"כ המבקש כי אמנם המבקש לא רשם משכון, אך מאחר שבנק ירושלים יצא מהתמונה מששולם לו כל החוב כלפיו ומאחר שרשומה לטובת המבקש הערת אזהרה בחברה המשכנת, כי אז הוא הבא בתור להיפרע מתמורת הדירה. לטענתו כאשר יש חברה משכנת היא נחשבת כ"טאבו", המדינה מעניקה לה את הקרקע והיא מנהלת את הרישום.

במהלך הדיון הסכימו הצדדים כי השאלה שבמחלוקת היא האם הערה שנרשמה בחברה המשכנת מספיקה כשלעצמה על מנת להקנות לנושה מעמד של נושה מובטח.

בהחלטה שניתנה על ידי עם תום הדיון קבעתי כי המבקש יודיע בתוך 21 יום האם הוא עומד על הבקשה, וככל שכן יגיש פסיקה התומכת בטענתו כי די בהערה בחברה המשכנת.