פש"ר 21012-02-15 מיכאלי נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

מבוא

1.בפני בקשתו של מר דוד שושן (להלן: "המבקש"), כי אורה למחזיק, בנק לאומי לישראל (להלן: "הבנק"), ו/או ללשכת ההוצאה לפועל, להעביר לידיו כספים שנתפסו על ידו בבנק, בתכנית חסכון על שם החייב.

רקע עובדתי וטענות הצדדים בקצירת האומר

2.ביום 30.12.14 הטיל המבקש צו עיקול על חשבונותיו וחסכונותיו של החייב בבנק.

3.ביום 26.1.15 ניתנה החלטת רשמת ההוצאה לפועל על מימוש הכספים.

4.ביום 10.3.15 ניתן צו כינוס לנכסי החייב.

5.ביום 31.3.15 הודיע הבנק למבקש, בהתאם לבקשתו, כי שלח המחאה בנקאית ללשכת ההוצאה לפועל, בסך של 112,000 ₪.

6.לטענת המבקש, יש לראות בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל בדבר מימוש הכספים, כסיום הליך העיקול והמימוש, באורח המקנה לו עדיפות בכספים אלו.

7.החייב והמנהל המיוחד בתגובתם מתנגדים לבקשה .לטענתם, הליך המימוש מסתיים רק עם קבלת הכספים בפועל, והעברת הכספים בשלב זה למבקש יש בה הענקת עדיפות לא שיווניות לנושה אחד על פני נושה אחר.

8.הכנ"ר בתגובתו תומך בבקשת המבקש, שכן לדידו, בהתאם לסעיף 91 לפקודת פשיטת הרגל ולפסיקה, הוראה של רשם ההוצאה לפועל בדבר מימוש כספים מהווה "השלמה" של עיקול, באורח המעניק למבקש עדיפות בכספים שנתפסו.

9.לאחר תגובת הכנ"ר הגיש המנהל המיוחד תגובה משלימה מטעמו, במסגרתה התייחס הוא לעובדה שהכספים שהועברו מהבנק ,הוצאו מתוכנית חיסכון "שנשברה", והדבר עומד בסתירה להחלטת רשמת ההוצאה לפועל בדבר המימוש.

10.לאור הודעה זו נתבקשה עמדת הבנק, אשר במסגרת תגובתו הבהיר כי "שבירת" תוכנית החיסכון לשם מימוש הכספים, נעשתה לאחר הוראה מפורשת מטעם רשמת ההוצאה לפועל (ר' החלטה מיום 15.2.15).

דיון והכרעה

11.לאחר מקרא תגובות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

12.סעיף 91 לפקודת פשיטת הרגל קובע כהאי לישנא:

"א. נושה שפתח בהליכי הוצאה לפועל לגבי נכסים של חייב, לרבות עיקול חוב המגיע לחייב, לא יוכל ליהנות מההוצאה לפועל לעומת הנאמן אלא אם השלים אותה לפני יום מתן צו הכינוס ולפני שנודע לו כי הוגשה בקשת פשיטת רגל או כי החייב עשה מעשה כאמור בסעיף 72 (2).