פש"ר 2061/08 ביתן מיכל נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח', פש"ר 2100/07 ביתן ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח', פש"ר 2100/07 ביתן ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח' - פסקדין

בפני בקשה לביטול החלטתי מיום 19.4.16 לפיה עיכבתי את צו הפינוי שניתן לטובת המשיבים 3 (להלן: "השכנים") בהפ"ב 15777-04-15ו- ת.א 39669-10-11 נגד החייבים (להלן: "צו הפינוי" להלן: "התיק האזרחי"), מכוח פסק דין שניתן ביום 31.1.16 בבית משפט שלום בנתניה.

רקע בתמצית

החייבת נמצאת בכינוס נכסים מיום 21.7.08 והוכרזה כפושטת רגל ביום 4.11.09. החייב נמצא בכינוס נכסים מיום 10.9.07 והוכרז כפושט רגל ב- 3.12.08.

החייבים מתגוררים במושב ניצני עוז והם בעלי זכויות בנחלה מס' 30. שטח הנחלה כולה כ- 28 דונם.

בשנת 2011 הגישו השכנים, שהם בעלי הזכויות בחלקה 29, תביעה בתיק האזרחי נגד החייבים וילדיהם לפינוי שטח אדמה הסמוך לקו הגבול שבין נחלתם לבין נחלת החייבים, וזאת בהתבסס על מפות ומדידות שנערכו על ידי השכנים. השכנים פנו לבית המשפט, למרות שהחייבים מצויים מזה שנים בהליך כינוס הנכסים, וזאת מבלי לפנות לבית המשפט של הפש"ר ולבקש רשותו או לכל הפחות ליידע את בית המשפט בדבר ההליכים. לכך יש משמעות אשר תידון בהמשך.

במסגרת התיק האזרחי, הצדדים פנו לבוררות בפני הוועדה המשפטית של תנועת המושבים, הבורר עו"ד שמואל גלנץ. בסיום דיוני הבוררות, שכללו הוכחות וראיות, נתן הבורר פסק בורר. הבורר קבע כי המחלוקת בין הצדדים מתמצת במיקומו של הגבול בין חלקות א' של שני המשקים 29-30 (להלן: "הגבול") כאשר כל צד מתבסס על מפות שלטענתו הן המפות הנכונות לקביעת מיקומו של הגבול. הבורר סיכם כי על פי "שורת הדין", כדבריו, התוכנית המאושרת היא המנציחה את הגבולות מכאן ולהבא וזו תומכת בעמדת השכנים (סעיף 31) ולכן הוא קובע כי על החייבים לפנות ולסלק את המבנים והמיטלטלין שמעבר לקו הגבול עד ליום 30.11.13. אולם לנוכח העובדה כי במשך שנים סברו הנתבעים כי קו המים, שהוא סימון גבול ידוע בין חלקות על ידי הסוכנות, הוא הקובע את גבול החלקות, נקבע על ידי הבורר כי למרות קביעתו הוא אינו מחייב את החייבים בדמי שימוש והוא אף מסיים את פסק הבורר בהמלצה לפעול לשינוי התכנית כך שהגבולות ישונו גם בין חלקת השכנים לחלקת החייבים וגם בין חלקות 28-29 ובכך להימנע מהפינוי תוך נשיאה בעלות שינוי התב"ע ותוך קבלת הסכמת האגודה, מנהל מקרקעי ישראל ובהסדרת התרי בנייה למבנים (ראו "אחרית דבר" לפסק הבורר).

הבורר קבע עוד כי "הגורם הראשי לפתיחת הדיון בעניין הגבולות בכל הגוש (28-31) הוא פעולת האגודה לרישום חלקות א' של חברי המושב בספרי המקרקעין באמצעות המרכז לרישום משבצות חקלאיות. פעולה שהחלה בשנת 2004 או בסמוך לכך. פעולה שמטבעה לוותה במדידות בשטח, בפרסומים, בהפקדה ובקריאה לעיון ולהשגות." (סעיף 14לפסק הבורר). "הצורך במתן פתרון לשאלת הגבול בין משק 29 למשק 28 הוא אחד הגורמים ל"התעוררותם" של התובעים ולתביעה נשוא דיונינו". (סעיף 14 לפסק הבורר).

ערעור שהגישו הצדדים על פסק הבורר נדון בהרכב שלושה בוררים, דחה את הערעורים, ולאחר מכן נעשו הליכים שונים כאשר בסופם אושר פסק הבורר ובמסגרת התיק האזרחי ניתן צו פינוי ליום 31.1.16.

בהמשך, התברר כי הנאמן לנכסי החייבים, עו"ד ארז חבר, לא היה מודע כלל למכלול ההליכים בעניין הפינוי וזאת למרות שכל אותה עת היו החייבים בהליכי פש"ר. לנאמן נודע על כך רק ביום 2.3.16. בנסיבות אלה ועל מנת לאפשר לנאמן לשקול את הדברים, האריך בית משפט השלום בנתניה את מועד צו הפינוי ליום 20.4.16 (ראו החלטה מיום 28.3.16).