פש"ר 20540-08-11 ד' נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה - פסקדין

לפניי בקשת חייב להכרזתו פושט רגל.

הכונ"ר אינו מתנגד לבקשת החייב.

ביום 1.11.11 ניתן צו לכינוס נכסי החייב, על פי בקשתו, בגין חובות מוצהרים בסך של 2,137,000 ₪ ל- 16 נושים, כאשר מושת עליו תשלום חודשי בסך של 200 ₪ החל מיום 1.12.11.

עד מועד הגשתה של חוות הדעת על ידי הכונ"ר, הוגשו נגד החייב 8 תביעות חוב בסכום כולל של 1,718,584 ₪ מתוכם נתבע סך של 88,269 ₪ בדין קדימה מטעם הנושה, המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") בגין חוב מזונות.

המבחן העיקרי להכרזתו של חייב כפושט רגל, על פי הפקודה והכללים שהתפתחו בפסיקה, הוא אם החייב נהג בתום לב עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה [שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 173 (מהדורה שלישית, 2010); כן, ראו: ע"א 5503/92 קירצמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) 749, 756 (1994); וראו, גם: ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 9.8.2009)].

מנימוקי הבקשה, לאור עמדת הכונ"ר ובהעדר התנגדות מטעם נושי החייב אשר לא התייצבו לישיבות שהתקיימו בעניינו של החייב, אני מקבלת את הבקשה ומכריזה כי החייב פושט רגל. בשים לב למצבו הרפואי של החייב, אשר הינו נכה בשיעור של 100%, בהעדר תוחלת לנושים מניהול ההליך, ובהסכמת הכונ"ר גם ניתן לחייב הפטר לאלתר מכל החובות ברי התביעה נשוא ההליך.

בקשת החייב להפטר מחוב המזונות:

החייב מבקש כי צו ההפטר לאלתר יחול גם על חוב המזונות בדין קדימה בסך של כ-88,000 ₪ החוסה תחת ההליך. החייב טוען כי המל"ל משלם לו גמלה בסך של 1,144 ₪, כאשר סכום הגמלה המלא הינו 3,279 ₪, ממנה מנוכה חוב מזונות בסך של 2,032 ₪ וביטוח בריאות בסך של 103 ₪. לטענת החייב, אם ימשיך המל"ל לקזז מקצבת הנכות של החייב, יוותר עם הכנסה נמוכה שאך תגרום להרעה במצבו.

עוד טען החייב בבקשתו כי נוכח ההידרדרות שחלה במצבו הבריאותי והנפשי, ולאור העובדה שאין נכסים או רכוש כלשהו בעל ערך, ועקב הפגיעה המשמעותית בפוטנציאל השתכרותו יש להחיל את ההפטר לאלתר גם על חוב המזונות.

ב"כ המל"ל שרטט בתגובתו את העקרונות והרציונלים המרכזיים בסוגיית מתן הפטר מחוב מזונות. ב"כ המל"ל טען כי מתן הפטר לגבי חבות במזונות, שהינו חריג לכלל הקבוע בסעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), לפיו הפטר לא יחול על חוב במזונות, פוגע בשני אינטרסים מהותיים בדין הישראלי. האחד, פגיעה בהבטחת הקיום לזכאים במזונות שלעיתים קרובות, תשלום המזונות הינו לחם קיומם היחיד או הבלעדי; השני הינו פגיעה אנושה ברציונל העומד במרכזו של חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, אשר בא להבטיח מחד גיסא, תשלום מזונות למחזיקים בפסק דין מזונות, ומאידך גיסא, המל"ל מתנהל כצינור להעברת התשלום, כבנק "מלווה" המחויב לגבות את תשלום המזונות מן החייבים הסוררים, כך שמתן ההפטר ממזונות יפגע גם בקופת המדינה שתהפוך למממנת מזונות במקומם של החייבים במזונות.

נטען כי מתן הפטר במזונות באופן נרחב, יעודד את החייבים במזונות שלא לשלם את חובם ביודעם כי ממילא החוב יופטר על ידי בית המשפט לפש"ר. ב"כ המל"ל הוסיף כי במצב העניינים הרגיל, כאשר החייב אינו מופטר מחוב המזונות, ואין הוא מסוגל לשלם את חוב המזונות, עומדות לו ההגנות הקבועות בחוק ההוצל"פ, התשכ"ז-1967, לפיהן לאחר ביצוע חקירת יכולת לפי ראש ההוצל"פ, ייקבע במסגרת תיק ההוצל"פ תשלום התואם את יכולתו של החייב.

יחד עם זאת, בסיום תגובתו, ציין המל"ל כי לאור נכותו ומצבו הנפשי והכלכלי של החייב, הוא מותיר את ההחלטה בדבר מתן ההפטר ממזונות לשיקול דעתו של בית המשפט.