פש"ר 20015-12-16 מנסור נ' גולדווין

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתי מיום 5.2.2017 לפיה נדחתה התנגדותו של המבקש להתראת פשיטת רגל שניתנה נגדו.

המבקש, שהגיש במקביל בקשה למתן רשות ערעור על החלטתי האמורה, טוען כי סיכויי ההצלחה בערעור טובים המה, וכי גם מאזן הנוחות נוטה לטובתו, שכן ככל שהביצוע לא יעוכב, אזיי צפוי הנושה, הוא המשיב, להגיש נגדו בקשה למתן צו כינוס, ודי בעצם הגשתה של בקשה זו על מנת לגרום לכך שייאסר עליו להכנס לבנייני בורסת היהלומים ולהמשיך בעיסוקו כיהלומן.

המשיב מתנגד לבקשה.

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.

כידוע, לבעל דין אשר זכה במשפטו, מוקנית הזכות ליהנות מתוצאות פסק הדין, בסמוך למועד בו ניתן, ומבלי שייאלץ להמתין להכרעה בערעור שהגיש הצד שכנגד על פסק הדין. יחד עם זאת, רשאי בית המשפט לחרוג מהכלל האמור ולעכב ביצועו של פסק דין בעקבות הגשת ערעור עליו, אם הוכיח מבקש הסעד שני תנאים אלו: כי סיכויי ערעורו טובים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כך שאם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, ובסופו של יום ערעורו יתקבל, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו (ע"א 9302/12 שלמה נ' כהן (פורסם בנבו, 20.10.2013); ע"א 6616/13 נכסי הצלחה בע"מ נ' בטר פלייס ישראל (ח.ת) 2009 בע"מ (בפירוק) (פורסם בנבו, 17.10.2013); ע"א 2962/13 חברת רהיטי פורת בע"מ נ' מסיקה (פורסם בנבו, 16.5.2013)).

בכל הנוגע לסיכויי ההצלחה בערעור, והואיל ואין הנחתום מעיד על עיסתו, מוטב שערכאת הערעור היא שתאמר את דברה כאשר הענין יונח לפתחה. יחד עם זאת, בקצירת האומר אציין כי חובו של המבקש יסודו בתיק הוצל"פ שנפתח נגדו בחודש ינואר 2016, והתראת הפש"ר ניתנה ביום 17.12.2016. למרות שהמבקש קיבל את האזהרה מלשכת ההוצאה לפועל כבר ביום 16.1.2016, הרי שבפועל הוא לא הגיש התנגדות לביצוע השטר אלא לאחרונה, ורק לאחר שכבר נחתמה ביחס אליו התראת פש"ר. משכך, נדרש המבקש להגיש בקשה להארכת מועד לדיון בהתנגדותו לביצוע השטר, שבינתיים הפך להיות חוב חלוט משלא הוגשה במועד התנגדות לביצועו.