פש"ר 19467-06-13 בנק אגוד לישראל בעמ ואח' נ' שושן ואח' - פסקדין

כללי 

מונחת לפניי בקשה למתן הוראות שהגישה רעייתו של אחד מהחייבים בתיק הסדר הנושים שבכותרת ושלפיה מתבקש בית המשפט להורות על סילוק תביעה שהגישו המשיבות נגד המבקשת ונגד החייב-בעלה בת.א. (שלום ת"א) 53117-10-13.

עיקר העובדות הדרושות לעניין 

המשיבות הגישו ביום 24.10.13 תביעה בסדר דין מקוצר לבית משפט השלום בתל אביב יפו נגד המבקשת ונגד בעלה, מר אליהו שושן (להלן: "החייב"), על יסוד חוב כספי שמבוסס על הוצאות שהוצאו על ידם באמצעות שימוש בכרטיסי אשראי שהנפיקו להם המשיבות. לפי הנטען בתביעה אזי סך של 528,261 ₪ נתבע מהחייב וסך של 592,909 ₪ נתבע הן מהמבקשת והן מהחייב וזאת בגין חוב של המבקשת שנסוב על שימושה האישי בכרטיס האשראי, ואשר החייב ערב לו.

בין לבין, נקלע החייב ביחד עם שלושה אחרים להליכי חדלות פירעון והוגשה על ידי ארבעתם בקשה להסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"). החייבים הגישו הצעת הסדר וזו נדונה לפני הנושים ולאחר מכן היא הוגשה לאישור בית המשפט. ביום 23.4.14 נדונה הבקשה לפניי במעמד הנושים ואושרה על ידי (להלן: "הסדר הנושים"). בהתאם להסדר הנושים, מונה עו"ד אביחי ורדי כנאמן להסדר (להלן: "הנאמן").

עוד בטרם אישור ההסדר, עתר החייב לעיכוב תביעת המשיבות מחמת היותו חדל פירעון וביום 17.11.13 הורה בית משפט השלום על עיכוב ההליכים נגדו.

המשיבות הגישו לנאמן תביעת חוב על מלוא הסכום הנתבע בתביעה שהוגשה על ידן.

במהלך הדיונים בהסדר הנושים ועל מנת שניתן יהיה להשיג את הסכמת הנושים לו ובהמשך לאשרו בבית המשפט, הוצע שנשות החייבים ישיאו תרומה מצידן לקופת הסדר הנושים, והצעה זו התקבלה. משכך, ביום 4.2.14 הוספה תוספת להצעת הסדר הנושים (להלן: "התוספת") שלפיה יפקידו נשות החייבים סך של 1 מיליון ₪ לקופת הסדר הנושים וזאת מכספים שיתקבלו ממימוש דירות של נשות החייבים ברח' אחדות העבודה בגבעתיים. בנוסף הסכימו נשות החייבים לוותר על כל טענות וזכויות שיש להן בנוגע לנכסים שונים שבבעלותן ובבעלות החייבים, וכן יוותרו על קבלת דיור חלוף להן ולילדיהן, יוותרו על זכויותיהן בנכסים נוספים וכמפורט בתוספת. אדגיש שבסעיף 6 לתוספת נקבע שכנגד התרומה של הנשים להסדר הנושים, יינתן להן ויתור על כל טענה שיש כנגדן ומחיקת כל הליך נגדן.

לאחר שהסדר הנושים קיבל את הסכמת הנושים ברוב הדרוש וזכה לתמיכת הנאמן והכנ"ר, הוא אושר על-ידי כאמור בהחלטה מיום 23.4.14 שניתנה במעמד הצדדים ונושי החייבים, והוא ממומש הלכה למעשה.

ביום 11.5.14 ולאחר אישור הסדר הנושים, עתרה המבקשת לבית משפט השלום למחיקת תביעת המשיבות ועל יסוד האמור בתוספת. המשיבות הגישו התנגדות לבקשה וביום 19.5.14 הושג הסדר דיוני בבית משפט השלום שלפיו תפנה המבקשת לבית משפט זה במושא בקשתה. בקשה כאמור הוגשה ביום 27.5.14. לאחר קבלת תגובת המשיבות שהתנגדו לבקשה, קבלת עמדת הכנ"ר שתמך בהתנגדות המשיבות וקבלת עמדת הנאמן שתמך בבקשה, הוריתי בהחלטתי מיום 5.10.14 שאין זה בסמכותי ליתן סעד בעניינה של המבקשת. סברתי שהואיל והמבקשת אינה צד להליך חדלות הפירעון אזי אין זה בסמכותו של בית המשפט של פשיטת הרגל לדון במחלוקות שבינה לבין נושיה, ובכללם המשיבות (להלן: "ההחלטה מיום 5.10.14"). על ההחלטה מיום 5.10.14 הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"א 7665/14). בקשת רשות הערעור התקבלה ע"י בית המשפט העליון (כב' השופטת חיות) בפסק הדין מיום 4.3.15 (להלן: "פסק הדין"). בפסק הדין אזכר בית המשפט את האפשרות שקיימת במסגרת הסדר נושים בעניינה של חברה לתת הפטר למנהלי החברה או לבעלי מניותיה ושאינו מוגבל בהכרח לחובות שנובעים מערבות אישית של אלה לחובות החברה, ובלבד שלחובות זיקה לפעילותה של החברה. באנלוגיה לענייננו נקבע שקיימת סמכות דומה לבית המשפט של פשיטת רגל לדון בהפטרים של צדדים להסדר הנושים שאינם החייב העיקרי, כגון המבקשת שלפנינו. הואיל והסדר הנושים מתייחס במפורש גם לחובות של נשות החייבים, שאף הוגדרו כמשיבות במסגרת הבקשה לאישור הסדר הנושים וניתן להן ויתור, אזי נקבע בפסק הדין שבית המשפט של פשיטת רגל הדן בהסדר הנושים של החייבים מוסמך לדון בבקשה לגופה.