פש"ר 18575-04-14 מוגרבי נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

1.בפניי בקשת המבקשת לקציבת מזונות ילדיה הקטינים.

2.המבקשת היא בת זוגו של החייב, ובקשתה נסמכת על הסכם מזונות שנחתם, לטענתה, בינה לבין החייב ביום 1.1.14. הסכם זה לא אושר ע"י בית המשפט ולא ניתן לו תוקף של פסק דין.

3.צו כינוס בעניינו של החייב ניתן ביום 1.5.14.

4.המנהל המיוחד מתנגד לבקשה כיוון שהסכם המזונות שהוצג ע"י המבקשת לא אושר על בית המשפט המוסמך.

5.אכן, מעת שניתן צו כינוס בעניינו של החייב, בהליך פשיטת רגל, הסמכות לדון בענייניו של החייב מסורה לבית משפט של פשיטת רגל, לרבות, בעניין קציבת מזונות על פי סע' 128 לפקודת פשיטת רגל. וכפי שהובהר בעניין פלוני:

"מעת שניתן צו כינוס נכסים במסגרת הליכי פשיטת רגל מסורה הסמכות לדון בעניינו של החייב לבית המשפט של פשיטת רגל, לרבות בענייני הקצבת מזונות. סמכות זו מעוגנת בסעיף 128(א) לפקודה [ראו: ש. לוין וא. גרוניס, פשיטת רגל, עמ' 225 (מהדורה שלישית, 2010)...]. תכלית ההוראה נועדה לרכז בידי טריבונאל אחד את היכולת לפקח על ניהול נכסיו, הכנסותיו וחיוביו של החייב במסגרת הליכי פשיטת רגל." (ראה: בע"מ 3897/11  פלוני נ' פלונית (23.5.11)).

6.סעיף 128 לפקודת פשיטת רגל קובע כך:

"(א) ניתן צו כינוס, רשאי בית המשפט, לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מחייב על פי פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי החייב או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון.

(ב)הקצבה לפי סעיף קטן (א), דינה כדין תשלום על פי פסק הדין"

נפסק, כי סע' 128 לפקודת פשיטת רגל לא בא להסמיך את בית המשפט של פשיטת רגל, לקבוע את סכום המזונות תחת בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי המוסמך, אלא אך ורק עת קיים פסק דין של בית משפט לענייני משפחה הקובע את סכום המזונות, ניתן לפנות לבית המשפט שבפניו מתנהלים הליכי פשיטת רגל לצורך קציבת סכום המזונות בו יחוייב החייב לשלם, על סמך פסק הדין שניתן בעניין מזונות. כך נפסק :

"סעיף 128 לא בא להסמיך את בית המשפט בפניו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון לקבוע מזונות תחת בית המשפט למשפחה או בית הדין הדתי. רק כאשר קיים פסק מזונות שיצא תחת ידי הערכאה המוסמכת בנושא זה ניתן לפנות לבית המשפט של פשיטת הרגל על מנת שיקציב את המזונות. יש, כמובן, לזכור כי הקצבת המזונות חלה אך לגבי התקופה שמיום צו הכינוס ואילך. חוב מזונות לתקופה שעד ליום מתן צו הכינוס הינו בגדר חוב בר תביעה (סעיף 72(1) לפקודה) וזוכה הוא לדין קדימה (סעיף 78(3)(ד) לפקודה). אכן, הערכאה המוסמכת לדון בנושא המזונות תתחשב במצבו הכלכלי של החייב במזונות."(ע"א 8993/04 פלונית נ' פלוני (20.9.07), כב' השופט, כתוארו אז, גרוניס; ע"א 357/79 המל"ל נ' הכנ"ר, פ"ד לה(1) 393 (1980))