פש"ר 15526-11-14 ב. נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

המבקשת הייתה אשתו של החייב וקרבן למעשה אלימות קשה של החייב כלפיה. בשנת 2006 דקר אותה החייב בבטנה בסכין. ניתן פסק דין בתביעת נזיקין שהגישה המבקשת נגד החייב וזה חויב לשלם לה פיצוי כספי. החייב הגיש בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל, כחודשיים לאחר שפתחה המבקשת תיק הוצאה לפועל נגדו. המבקשת הגישה בקשה לבטל את הליכי פשיטת הרגל בשל נסיבות יצירת חובו היחיד של החייב, החוב כלפיה. המנהלת המיוחדת והכונס הרשמי מצדדים בבקשת המבקשת.

רקע

1. החייב כבן ששים. המבקשת והחייב נישאו והתגרשו פעמיים. הפעם השנייה הייתה זו לאחר אירוע האלימות. ביום 9/11/14 ניתן צו כינוס לבקשת החייב. על החייב הושת תשלום חודשי בסך 700 ₪ ולימים הוא הופחת ל-350 ₪. החייב משלם את התשלום החודשי ועומד בדרישות הפורמליות של הליך פשיטת הרגל. החייב מתגורר בדירה שכורה, הוא עובד במשרה חלקית כשומר, מקבל קצבת נכות וסיוע בשכר דירה. בשנת 2004, עוד קודם למעשה האלימות, עבר החייב אירוע מוחי.

    

2. לחייב חוב אחד בלבד, הוא החוב למבקשת. מקור החוב הוא בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה הנכבד, בינואר 2014, בעקבות תביעת נזיקין שעילתה תקיפתה של המבקשת על ידי החייב, בין היתר בסכין ודקירתה בבטן. האירוע התרחש כאשר החייב רגז על המבקשת על כך שדברה עם אמו, הוא נשך את המבקשת באצבעה, עיקם לה אצבע נוספת עד זוב דם, נטל סכין ודקר אותה בבטן באופן שחדר את רקמת הבטן והגיע לדופן הקיבה. המבקשת אושפזה ונותחה ונתפרו לה 30 תפרים. סכום פסק הדין הוא 310,000 ₪ וכן הוצאות משפטיות בסך 10,000 ₪. החייב לא שילם מאומה על חשבון פסק הדין. סכום הפיצוי שנפסק בגזר הדין, בסך 10,000 ₪, שולם על ידי החייב.

    

3. בספטמבר 20014 פתחה המבקשת תיק הוצאה לפועל וכאמור, חודשיים לאחר מכן, הגיש החייב את הבקשה למתן צו כינוס וציין את חובו למבקשת כחוב יחיד. בספטמבר 2015 הוגשה הבקשה שלפניי, לביטול הליכי פשיטת הרגל. הצדדים טענו בכתב וגם בדיון שהתקיים בפניי.

    

   טענות הצדדים

4. המבקשת טוענת כי החייב ביצע את מעשו האלים כלפיה כאשר הם היו נשואים וחיו יחד, כי הוא סיכן את חייה, גרם לה נזקים גופניים ונפשיים קשים, נזקים כלכליים ועוד. החייב הורשע וריצה מאסר בפועל. נטען כי החייב לא שילם דבר על חשבון החוב הפסוק וכי הנזקים קיימים אצל המבקשת עד היום. הודגש כי זהו חובו היחיד של החייב וכי אין המדובר הוא בחוב שמקורו בהסתבכות כלכלית, אלא בחוב שנוצר בחוסר תום לב. נטען שמוסרית, לא יהיה זה נכון לתת הפטר לחייב וכי הדבר אינו מתיישב עם מטרת הליכי פשיטת רגל. טוענת המבקשת כי מתן הפטר לחייב אשר נוקט באלימות קשה כלפי אשתו מהווה מסר שלילי ומחליש את ההרתעה כלפי אנשים אלימים. המבקשת הוסיפה כי גם אם לחייב אין היום אפשרות לשלם את החוב, יתכן ובעתיד המצב ישתנה וכי לכן, אין לתת לו הפטר.

    

5. החייב מאשר כי זהו חובו היחיד וכתב כי הוא מתנצל על האירוע. לטענתו, אין מניעה כי יוכרז עתה כפושט רגל וכי נושא הפטר אינו על הפרק בשלב הזה. החייב ביקש להביא בחשבון את מצבו הכלכלי הקשה ואת נכותו בשיעור של 100%, כמו גם את כושר עבודתו המוגבל. עוד נטען כי החייב סובל מהשלכות של שתייה מופרזת של אלכוהול, מחרדות וכי בעבר טופל על ידי פסיכיאטר. החייב הטעים כי כיום, בית המשפט אינו נמנע מלהכריז על חייבים פושטי רגל, גם אם מקור החוב הוא בעבירה פלילית, וכי השאלה אם יופטר החייב נבחנת בשלב המאוחר בו מבקש החייב הפטר. החייב מוסיף וטוען כי למבקשת קיימת תועלת בהליך פשיטת הרגל שכן הוא משלם תשלום חודשי.