פש"ר 15040-06-15 הדסה נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים ואח'

באופן חריג ובניגוד לעמדת המנהל המיוחד והכנ"ר קיבלה החייבת אישור לצאת עם בעלה לשליחות בחו"ל למשך שנתיים, וזאת לאור ההתחייבות שלקחו על עצמם כחלק מתנאי הסכם שערך בעלה של החייבת עם בית המדרש של הגר"מ אליהו זצ"ל במסגרת פרויקט מנהיגות רוחנית לקהילות בגולה. על פי אותו הסכם קיבלו החייבת ובעלה מלגה אשר כנגדה התחייב הבעל לצאת לחו"ל לשמש בקודש, כאשר ההתחייבות לשהות בחו"ל כוללת את התחייבות האישה עם בני המשפחה.

ביטול הנסיעה והשליחות היה כרוך בהחזר המלגה בסך 100,000 ₪.

במסגרת השליחות אמורה הייתה החייבת להתחיל לעבוד כגננת החל מיום 1.9.15.

בהחלטה שניתנה על ידי ביום 22.6.15 קבעתי כי הבקשה לביטול הצו למשך שנתיים טעונה בירור מעמיק יותר, תוך שהבהרתי לחייבת כי מדובר בבקשה חריגה אשר לא תאושר בנקל, וכי יהיה על החייבת להצביע על תועלת ממשית שתצמח לנושים, למרות נסיעתה לחו"ל.

לשאלת בית המשפט מה הצעתה של החייבת לנושים יחד עם בקשתה לצאת מהארץ השיבה החייבת כי היא מוכנה להפקיד בקופת הכינוס 100 יורו לחודש כאשר במקביל הציעה אחותה הסדר לנושים והיא ממתינה לתשובה. לאחר הדיון, ולאור הערות בית המשפט במהלך הדיון, הודיעה החייבת כי היא מוכנה להגדיל את ההפקדה החודשית ל- 200 יורו, שהוא הסכום שהיא אמורה לקבל בחו"ל כדמי כיס. בסופו של דבר הותנה ביטול צו עיכוב היציאה מהארץ למשך שנתיים בכך שצו התשלומים יעמוד על סך 1,000 ₪ ומתגובת המנהל המיוחד עולה כי החייבת נתנה הסכמתה לתשלום זה.

החייבת איננה עומדת בצו התשלומים וצברה פיגורים בסך 6,800 ₪. מתגובת המנהל המיוחד עולה כי החל מאוגוסט 2015 משלמת החייבת 200 ₪ לחודש בלבד.

ביום 24.2.16 ניתנה על ידי החלטה לפיה גובה התשלום החודשי לא יופחת, וראי שלא תוגש בקשה להפחתתו. למרות זאת הגישה החייבת ביום 23.3.16 בקשה להפחתת התשלום החודשי והעמדתו על סך 200 ₪.

מהבקשה עולה כי הגוף נותן המלגה לא הצליח עדיין להסדיר את מעמדם החוקי של החייבת ובעלה באיטליה. עוד נטען בבקשה כי משפחתה של החייבת, אשר הסכימה לסייע לה בתשלום החודשי חזרה בה מהסכמתה, והחייבת ובעלה אינם יכולים לעמוד בסכום זה.

הצו בוטל אך ורק כדי לאפשר לחייבת לעמוד בהתחייבות שהיא ובעלה לקחו על עצמם ותנאי לביטולו היה תשלום של 1,000 ₪ לקופת הכינוס.

אם החייבת לא יכולה לעמוד בתנאי זה, עליה לחזור לישראל.