פש"ר 14346-11-12 ז' ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח' - פסקדין

מבוא

1.בפני בקשת החייב, מר ר' ז', כי ההפטר מחובותיו אשר ניתן לו ביום 11.08.2014, יכלול אף הפטר מחבות בגין אי תשלום מזונות, אותו הוא חב כלפי המוסד לביטוח לאומי בסך של כ-180,000 ₪ (להלן: "חוב המזונות"), וזאת בהתאם להוראות סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם -1980 (להלן: "הפקודה")

רקע עובדתי וטענות הצדדים בקצירת האומר

2.ביום 01.01.2013.7.12 ניתן צו כינוס לנכסי החייב.

ביום 11.08.2014 ניתן הפטר לחייב מחובותיו, למעט חובות שנוצרו כמפורט בסעיף 69 לפקודה, כאשר בכלל זאת חוב שנוצר בגין אי תשלום מזונות.

3.מעיון בתיק עולה כי כיום החייב הינו כבן 53, סובל מבעיות רפואיות שונות, פיזיות ונפשיות, בהן בין היתר בעיות בלב וסכיזופרניה ומאושפז באשפוז יום במרפאה קהילתית. בגין בעיות אלו הוכר החייב על ידי הרשויות כבעל 60% נכות, וכן נקבעה לו דרגת אי כושר עבודה בגובה

100%.

4.לטענת החייב הוא נקלע לחובותיו בתום לב ועקב התפרצות מחלותו הנפשית, אין לו כיום נכסים מכל סוג, והכנסתו מסתכמת בסך של 3,261 ₪ לחודש בגין קצבת נכות וסיוע בשכר דירה. כן נטען כי חוב המזונות הינו חוב ישן, כאשר התיק בהוצאה לפועל נפתח לפני כ-13 שנים, וכאשר טווח הגילאים של ארבעת ילדיו נע בין 20-30 שנים.

5.ביום 13.01.15 הוגשה תגובת המוסד לביטוח לאומי.

המוסד לביטוח לאומי עמד בפתח תגובתו על הבעייתיות הקיימת במתן הפטר מחוב מזונות. לטענת המוסד לביטוח לאומי מתן הפטר מחוב מזונות יש בו לפגוע הן באינטרס הזכאים למזונות, כאשר לעיתים קרובות דמי המזונות הינם נדבך חשוב ואף עיקרי בפרנסתם, והן בתכלית הסוציאלית של חוק המזונות (הבטחת תשלום) התשל"ב 1972, מקום בו חוב המזונות נצבר כלפי המוסד לביטוח לאומי מכוח חוק זה. עוד טען המוסד לביטוח לאומי כי מתן הפטר לחייבים מחוב מזונות יעודד חייבים להתחמק מתשלום המזונות, ובכך למעשה, תיפגע בעקיפין קופת המדינה, באשר תהפוך היא לממן קבוע של החייבים הנמנעים מתשלום מזונות התלויים בהם. יוער כי לפי הערכות המוסד לביטוח לאומי, חובם של חייבים למוסד לביטוח לאומי בגין תשלום מזונות עומד על הסך של 4.8 מיליארד ₪.

כמו כן, לטענת המוסד לביטוח לאומי, אף אם חייב אינו מסוגל לשלם את חוב המזונות, הרי שבמסגרת ההוצאה לפועל, יקבע תשלום ההולם את יכולתו של החייב להחזר החוב.

בנסיבות העניין השאיר המוסד לביטוח לאומי לשיקול בית המשפט ,באילו תנאים יש ליתן לחייב הפטר מחוב המזונות.

6.ביום 19.02.2015 הוגשה תגובת הכנ"ר. במסגרת תגובתו חזר הכנ"ר על תיאור מצב הדברים ועל מצבו הכללי של החייב כפי שנטען על ידי החייב עצמו, כאשר צויין כי תיק ההוצאה לפועל נפתח בשנת 2002 כאשר החוב עמד על הסך של כ-15,000 ₪, ומאז תפח החוב לסך של כ-

182,000 ₪. עוד הוסף כי במשך מספר שנים מספר קיזז המוסד לביטוח לאומי סך של 650 ₪ מקצבת הנכות של החייב כנגד חוב המזונות, וכי ילדיו של החייב מצויים עימו בקשר עד היום. לגופו של עניין סובר הכנ"ר כי נוכח מצבו הכלכלי והבריאותי של החייב, כושר השתכרותו הנמוך אשר לא צפוי להשתנות בעתיד, והעובדה כי חוב המזונות נוצר בתום לב, יש לקבל את הבקשה.

דיון והכרעה