שפסר ואח' נ' הכונס הרשמי מחוז חיפה

בבקשות מס' 13 ,14, 15, 21 ו- 24

רקע:

1. ביום 17.12.17 הוגשה על ידי הנושה- קלרם יעקובוביץ בע"מ (להלן-"המבקשת") בקשה להורות לחייב או לבא כוחו, להמציא לבית המשפט, למנהלת המיוחדת ולב"כ המבקשת, העתקים מהסכם שכר הטרחה שנכרת בין החייב לבא כוחו וכן העתקים של חשבוניות וקבלות שהוצאו על ידי ב"כ החייב בגין התשלומים ששולמו לו (להלן-"הבקשה").

    

2. בבקשה נטען תוך הפנייה לפסיקה רלוונטית, כי החייב אינו רשאי ליטול לעצמו ייצוג משפטי לאחר מועד מתן צו הכינוס, למעשה על חשבון נושי החייב, ללא קבלת אישור בית המשפט וכי סעיף 87(א) לפקודה מאפשר חריג לכלל האמור, אך זאת רק עבור התנגדות של חייב להכרזתו כפושט רגל ולאור הכלל האמור, על החייב לדווח ולהמציא אסמכתאות לכל תשלומי שכר הטרחה ששולמו על ידו. עוד נטען כי החייב לא דיווח כלל על ההוצאה בדו"חות הדו-חודשיים שהוגשו על ידו.

    

3. בדיון שהתקיים בפני ביום 27.12.17 החייבים התנגדו לבקשה וטענו כי שכר הטרחה משולם על ידי צדדי ג'.

    

4. לאור טיעוני הצדדים שעלו בבקשה ובדיון הוריתי לחייבים בהחלטתי מיום 29.12.17 להמציא לידי המנהלת המיוחדת בלבד את העתק הסכם שכר הטרחה שנחתם בינם לבין בא כוחם וכן את העתק החשבוניות שהוצאו על ידי עורכי הדין בגין התשלומים ששולמו להם בהתאם לשכר הטרחה. החלטתי מיום 29.12.17 התבססה על קביעתו של בית המשפט העליון ברע"א 5702/17 אלאעסם נ' כונס הנכסים הרשמי (20.7.17) [להלן-"עניין אלאעסם"] ואשר לפיה חיסיון עו"ד –לקוח אינו חל על סכומי שכר הטרחה, זהות המשלם וחשבנויות המס שהוצאו בעקבות התשלום לעורכי הדין וכי אין חשש לפגיעה בחייבים אשר מכירים ממילא בחובתם לחשוף בפני בעל התפקיד את מצבם הכלכלי הממשי.

    

5. כמו כן, בהחלטתי מיום 29.12.17 הוריתי כי באותו שלב המסמכים יומצאו למנהלת המיוחדת בלבד וקבעתי כי הנושה יהיה רשאי לחדש את בקשתו לקבלת העתק המסמכים לאחר הגשת דו"ח עדכני מטעם המנהלת המיוחדת שבו תתייחס גם לסוגיית שכר הטרחה.

    

6. ביום 2.1.18 הוגשה הודעה ובקשה מטעם החייבים לעיכוב ביצוע החלטתי מיום 29.12.17 ולצרף את לשכת עורכי הדין כמשיבים באמצעות ועדת האתיקה בכדי שתתקבל עמדתה של לשכת עורכי הדין בנושא. זאת מאחר ולטענת החייבים החלטתי מיום 29.12.17 מנוגדת להחלטה מפורשת של הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין אשר החליט בישיבתו מיום 3.10.17 כי: