ביאדסי נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

ביום 18.7.2018 הגיש המבקש בקשה לביטול זמני של צו עיכוב היציאה מהארץ שניתן כנגדו, לצורך נסיעה לקיום מצוות אלחאג' בערב הסעודית, ביחד עם אשתו, במימון הבת שלו. לבקשה צורפו תצהירים של שני ערבים, בעלי משרה קבועה, אשר הצהירו כי הם ערבים לשובו של המבקש לארץ.

באותו היום ניתנה החלטה לפיה על המבקש להראות כי אין תיקי הוצל"פ פתוחים כנגד שני הערבים והתבקשה תגובה המנהל המיוחד.

בתגובת המנהל המיוחד מיום 25.7.2018 נטען כי המבקש מתעתד לסוע לטיול בלונדון בחסות המעבידה שלו, חברת הפניקס בע"מ, כי קיים חוב פיגורים בסך 24,000 ₪ לערך, וכי התיק התנהל באופן לקוי ולכן המנהל המיוחד אינו סבור שיש להיעתר לבקשה. עוד אישר המנהל המיוחד כי הומצאו לו כתבי הערבות של שני הערבים, והוא לא העלה בתגובתו דרישה להפקדת הדרכונים שלהם או להפקדת סכום זה או אחר בקופת הכינוס כתנאי מבחינתו לקבלת הבקשה.

באותו היום ניתנה החלטה לפיה הבקשה נדחית וכי טרם הגשת בקשה מחודשת יש לשלם את כל הפיגורים שהצטברו, וכן הוצאות בסך 500 ₪.

היום הוגשה בקשה לעיון חוזר, בה נטען כי בעקבות ההחלטה הקודמת נעשה מאמץ לגייס מקרובי המשפחה את הסך הנדרש לכיסוי הפיגורים, כי הם שולמו, כי הוגשו למנהל המיוחד הדו"חות הנדרשים לגבי החודשים מאי ויוני 2018, וכי המדובר בנסיעה לרגל החג.

נוכח האמור בבקשה המחודשת, והיות וצורפה אסמכתא לתשלום הפיגורים (בסך 23,573 ₪, ולאור שסברתי כי הסיבה העיקרית לדחיית הבקשה הקודמת הייתה קיומו של חוב הפיגורים, לאור העובדה שהמדובר בנסיעה לרגל החד, היות והוצעו שני ערבים שנחזים להיות ראויים, ולא התבקשה הפקדה בתיק הכינוס בתגובה הקודמת – מצאתי לנכון להיעתר לבקשה ולבטל זמנית את צו עיכוב היציאה מהארץ. ביקשתי את תגובתו של המנהל המיוחד לעניין ביטול ההוצאות (ולא סברתי כי רק בשל השתת ההוצאות יש למנוע את היציאה של המבקש לחו"ל).

המנהל המיוחד טוען כי אין מקום להיעתר לבקשה שכן לא שולם כל חוב הפיגורים (אם כי לא הוצג מסמך לגבי טענה זו), לא הוצג אישור שאין לערבים תיקי הוצל"פ, הם לא הפקידו ערבות מקורית בידי המנהל המיוחד, לא הופקדו הדרכונים שלהם , הדוחות שהוגשו לגבי מאי ויוני חסרים ויש להורות על הפקדה של 5,000 ₪ בקופת הכינוס כתנאי לביטול הצו.

שקלתי שנית את כל הנתונים, ולא מצאתי שיש לשנות את ההחלטה הקודמת, למעט התניית ביטול הצו כנגד המבקש בהוצאת צו עיכוב יציאה כנגד שני הערבים. ראשית, לא ברור לי מדוע נקודת המוצא של המנהל המיוחד הינה שהמדובר בנסיעה ללונדון לטיול מאורגן של חברת הפניקס, שעה שבבקשה ובתצהירים מדובר שהמדובר בנסיעה לערב הסעודית, לרגל החג, במימון הבת של המבקש, ומתלוש המשכורת של החייב עולה כי הוא עובד אצל קעדאן נביל. שנית, בתשובה הקודמת לא התבקשה הפקדת הדרכונים וממילא – כיוון שאורה על צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד שני הערבים, צו זה ממילא לא יאפשר להן לעשות שימוש בדרכון. שלישית, בתשובה הקודמת לא התבקשה הפקדה כספית, והגם שיש סמכות להורות על הפקדה שכזו – והגם שאכן נצברו פיגורים, הרי שהוסר המחדל ומצאתי שלא לחייב בהפקדה.

לכן, לאור הבקשה, התשובה של המנהל המיוחד ולאור ההחלטות הקודמות, ולאחר המצאת אישור כי החייב הפקיד שני כתבי ערבות של ערבים, ולאור מטרת נסיעת החייב לחו"ל, אני מורה כדלקמן:

1.ניתן בזאת צו עיכוב יציאה החל מהיום, 5.8.2018, כנגד הערבים שפרטיהם כדלקמן: