פש"ר 1296-09 אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ואח' נ' קורן יצחק ואח' - פסקדין

לפני בקשה להורות על עיכוב ביצוע פסק דין מיום 13.5.15. בפסק הדין נקבע שהעברת הזכויות בדירה ברחוב פעמוני יוסף 18 בתל אביב (להלן: "הדירה"), מהחייב לאמו מהווה הענקה אסורה לפי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") ודינה להתבטל. עוד נקבע שהעברת הזכויות בהמשך מהאם למבקש, אחי החייב, פסולה אף היא ומשכך הושת על המבקש לשלם לנאמן את שווי הדירה בסך של שניים וחצי מיליון ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה ממועד ההענקה וכן הוצאות.

בבקשה נטען שיש מקום להיעתר לה לאור מאזן הנוחות שנוטה לטובת המבקש וכן שסיכויי הערעור הם טובים נוכח שגגות שנפלו בפסק הדין. באשר למאזן הנוחות נטען שלמבקש יגרם נזק בלתי הפיך אם לא יינתן עיכוב ביצוע לתקופת הערעור, בהינתן שהמבקש חולה מאד, בעל אחוזי נכות גבוהים, ואיננו עובד קרוב ל-11 שנים. נטען שבהעדר מקורות כספיים אחרים לא יוכל לשלם את פסק הדין ללא מימוש הדירה וכי בהינתן שניתן צו מניעה זמני שנרשם על זכויות המבקש בדירה, אזי אם יידחה הערעור יוכל הנאמן לממש את הדירה ובכפוף לכל דין. מבחינת סיכויי הערעור מפנה המבקש לכך שפסק הדין עוסק בסוגיה חדשה של ביטול הענקה "דו שלבית" כמו גם נטען לשגגות שנפלו בפסק הדין.

הנאמן מתנגד לבקשה. בהקשר זה מפנה הנאמן לכך שעסקינן בפסק דין כספי וההלכה מורה שאין מקום לעכב ביצוע פסק דין כספי למעט במקרים חריגים שאין זה המקרה. הנאמן טוען שלא קיים חשש שאם יבוצע פסק הדין ויתקבל הערעור, יתקשה המערער לקבל חזרה את כספו בהינתן שהנושה הגדול הוא מס הכנסה. עוד נטען לכך שהמבקש היה אמור לצפות את האפשרות של קבלת התביעה נגדו ולהיערך כספית בהתאם בטרם מימש 4 דירות שהיו בבעלותו ברמת אביב. נטען להעדר סיכויים טובים בערעור הגם שמדובר בפסיקה שהכריעה בנסיבות שטרם נדונו אך היא הולכת בתלם של הלכות מוכרות בדיני עקיבה ופשיטת רגל.

ההלכה הפסוקה מורה שכאשר בית המשפט דן בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין ישקול את סיכויי הערעור כמו גם היכולת להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור. אפנה לבש"א 86/89 הרפז נ' אחיטוב, פ"ד מג(1) 334 (1989), בעמ' 335; וכן ע"א 1208/04 איפרגן נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 18.3.2004) בעמ' 2:

"כידוע, הכלל הוא כי צד שזכה רשאי לממש את פסק הדין שניתן לטובתו לאלתר, והגשת ערעור לכשלעצמה אינה מהווה עילה לעיכוב ביצוע. עם זאת, בית המשפט יטה לעכב ביצוע פסק דין אם הסיכויים לקבלת הערעור גבוהים, ומאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקש, במובן זה שביצועו המיידי של פסק הדין עלול להסב לו נזק בלתי הפיך".

לאחר שבחנתי את עמדות הצדדים ונתתי דעתי להלכה הפסוקה סבורני שיש מקום לעכב את ביצוע פסק הדין וכמפורט להלן:

באשר למבחן סיכויי הערעור;

ככלל סיכויי הערעור נתונים לערכאת הערעור ומשכך אין מקום שאקבע את אלה. אציין שכמות שנכתב בפסק הדין נדרשתי להכריע בסוגיה שלגביה אין תקדים (פיסקה 14 לפסק הדין) ויש בכך כדי להטות את הכף לעיכוב הביצוע. אבהיר עם זאת שנטען בבקשה שנפלה שגגה בפסק הדין בכך שבדיון ביום 16.3.15 הודעתי שבכוונתי לפנות בצווים שיפוטיים למוסדות בנקאיים ואחרים לקבלת מידע על אודות מצבו הכספי של החייב בשנת 1999 ועל מנת להיווכח בנכונות טענת החייב שהוא לא היה חדל פירעון באותו מועד (עמ' 11, שורות 3–4), אולם צווים אלו לא ניתנו. חוששני שנפלה שגגה בידי ב"כ המבקש שכן לא היה בכוונתי לפנות מיוזמתי לקבל נתונים ממוסדות שונים לקבלת נתונים שיאמתו את גרסת החייב שלפיה הוא היה בר כושר פירעון בעת הרלוונטית. חובה זו הייתה מוטלת על החייב שטען זאת, תוך שהובהר שאין ולא הייתה כל מניעה לפני החייב להמציא את המסמכים המאמתים טענתו זו וככל שהתקשה לקבלם, הוא היה יכול לפנות לבית המשפט ולקבל צווים בעניין, ומשכך הדבר עומד כנגדו.

מאזן הנוחות;

המשקל העיקרי שבעטיו סבורני שיש לעכב את ביצוע פסק הדין הוא על יסוד מבחן מאזן הנוחות. אמנם עסקינן בפסק דין כספי שבהקשר זה לא מעכב ככלל בית המשפט את פסק דינו, אך שונים הדברים במקרה שלפניי. לעניין זה יש ליתן את הדעת שאין למבקש מקורות כספיים לתשלום פסק הדין ומשכך משמעות אי עיכוב הביצוע היא מימוש הדירה. במיוחד נכון הדבר שעה שעסקינן בפסק דין שמבוסס על הענקה פסולה של הדירה האמורה וחיוב המבקש לממשה משמעה פסק דין של פינוי בטרם הוכרע הערעור. זאת ועוד, אם תמומש הדירה והנאמן יחלק את התמורה בין הנושים, יהיה צורך להבטיח שככל שהערעור יתקבל ישיבו הנושים את שקיבלו והדבר מורכב, גם אם חלק ניכר מהנשייה הוא של רשות המסים שאין חשש שלא תוכל להשיב את שקיבלה. לא כל שכן, ניתן צו מניעה זמני על זכויות המבקש בדירה שמבטיח שאם וככל שהערעור ידחה ניתן יהיה לממש את זכויות החייב בדירה בהינתן שנאסר עליו לעשות בה עסקה.

ממכלול הטעמים דלעיל באתי לידי מסקנה שדין הבקשה להתקבל. עם זאת סבורני שיש ל"עבות" את הביטחון למקרה שהערעור יידחה ויהיה צורך במימוש זכויות המבקש בדירה לפירעון פסק הדין. משכך ימציא המבקש תצהיר שבו יאשר שלא תעשה כל דיספוזיציה בדירה, לרבות השכרתה לאחר ללא הסכמת הנאמן וזאת עד למתן פסק הדין בערעור ובכפוף לו, וכי ככל שיידחה הערעור יהיה הנאמן רשאי לממש את הדירה להבטחת ביצוע פסק הדין ובכפוף לכל דין. תצהיר כאמור יינתן עד ליום 15.6.15 והוא כמו גם החלטתי זו ירשם על ידי הנאמן כהערה על זכויות המבקש בדירה בפנקס רישום המקרקעין.

ניתנה היום, י' סיוון תשע"ה, 28 מאי 2015, בהעדר הצדדים.