פש"ר 12614-07-16 עזאם נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח',פש"ר 12637-07-16 עזאם נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח' - פסקדין

1.בקשה להגדלת צו התשלומים העומד, נכון להיום, על 1,000 ₪ - ל- 2,500 ₪ - לכל אחד מן החייבים.

2.צו כינוס ניתן נגד החייבים ביום 4.8.16, ובגדרו הושת עכל אחד מן החייבים צו תשלומים חודשי בסך 1,000 ₪. לחייבת חובות מוצהרים בסך 350,891 ₪ ל-6 נושים, ולחייב – 769,668 ₪ ל-13 נושים. החייבים הינם בני זוג המתגוררים בשפרעם בבית שבבעלותם (שאינו רשום על שמם מסיבות תכנוניות), ולהם שני ילדים בני 14 ו-16. החייבת עובדת בחנות בגדים ומשתכרת כ- 9,200 ₪, ואילו החייב עובד כנהג הובלות ב-"יוזמה גליל", ומשתכר סך כ-10,600 ₪.

3.המנהל המיוחד טוען כי בניגוד למוצהר בדוחות שמילאו החייבים, בחקירתם מסרו הם כי גובה הוצאותיהם עומד על כ- 11,000 ₪ לחודש. לדעת המנהל המיוחד, הוצאות בסדר גודל כזה הוא סביר ומתאים, ואילו ההוצאות המדווחות בדוחות הינן מופרזות לבני זוג המצויים שניהם בהליך פשיטת רגל. בנסיבות אלו, טוען המנהל המיוחד, נותרות הכנסות פנויות בסך של כ- 9,000 ₪ מידי חודש. על כן, עותר המנהל המיוחד להעלות את גובה צו התשלומים לסך של 2,500 ₪ לכל אחד מבני הזוג.

4.החייבים טוענים בתגובתם כי משלא אירע כל שינוי נסיבות, אין מקום לשנות את צו התשלומים שניתן לאחר שבית המשפט שקל והכריע לאור הנתונים שבאו לפניו. עוד טוענים החייבים כי כבר בחקירתם הסבירו כי משכורתם אינם קבועה, והיא מורכבת בחלקה מ"בונוסים", ועל כן אין לראות בדוח שהוגש בגין חודשים 8-9/2016 חזות הכל. כך גם באשר להוצאותיהם טוענים החייבים כי מסרו בחקירתם את הוצאותיהם הקבועות, אולם מעבר להן ישנן הוצאות משתנות מידי חודש, שגם אותן יש להביא בחשבון. כמו כן טענו החייבים כי עד כה הוגש דוח דו-חודשי אחד, ממנו לא ניתן ללמוד על דפוסי הכנסות והוצאות קבועים, ועל כן נכון יותר להמתין ולבחון את מאזניהם של החייבים בחלוף תקופה ארוכה יותר. עוד התייחסו החייבים למפרעות שמקוזזות מידי חודש ממשכורותיהם (3,100 ₪ ממשכורת הבעל, ו-512 ₪ ממשכורת האישה) אשר המנהל המיוחד החשיבן לחלק מן ההכנסות. בהקשר זה טוען החייבים כי מדובר אאמנם בחובות ברי תביעה, אך כיוון שמדובר במעסיקים, אשר בפועל מיטיבים את מצבם הכלכלי של החייבים, אין זה נכון להפסיק לשלם מפרעות אלו. ועוד, לטענתן, בשגגה לא ציינו החייבים מפרעות אלו כהוצאות, אף שהן הוצאות קבועות המנוכות משכרם מידי חודש. כל כן עותרים החייבים להותיר את צו התשלומים על כנו.

5.בתשובה לתגובה טוען המנהל המיוחד כי הכנסתם של החייבים נבחנה על פי שני תלושי משכרות של כל אחד מבני הזוג, ונלמדה גם מהצהרותיהם לפיהן הכנסותיהם של בני הזוג עומדות על כמעט 25,000 ₪. לגבי ההוצאות טוען המנהל המיוחד שאף שמדובר בהוצאות משתנות, ישנם סעיפים בהם ההוצאות הינן חריגות מאוד ביחס למי שמצויים בהליכי פש"ר. כך, הביא המנהל המיוחד כדוגמא את הוצאות הביגוד (1,000 ₪), טיפולי שיניים (2,000 ₪), אחזקת בית (1,500 ₪), וכלכלה ל-4 נפשות (6,000 ₪). לטענת המנהל המיוחד, מן הדוחות שהוגשו וממכלול הנתונים שבידיו ניתן ללמוד כי החייבים חייבים בפזרנות רבה, וכי נותרה להם הכנסה פנויה המאפשרת חיים בכבוד, על אף העלאת צו התשלומים.

6.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה נחה דעתי כי יש להיעתר לבקשה באופן חלקי.

7.עיון בתלושי השכר של החייבת מעלה כי שכרה הממוצע בחודשים 112015-04/2016 עמד על כ-8,500 ₪ (מתוכו משלמת החייבת באופן קבוע מפרעה בסך 510 ₪). עיון בתלושי השכר של החייב בגין חודשים אלו מעלה כי שכרו הממוצע הינו 11,800 ₪, מתוכם משלם החייב מפרעה בסך 3,000 ₪). דהיינו, ללא המפרעות, נותר בידי החייבים שכר בשיעור של 16,800 ₪. ניכוי סך 5,000 ₪ בגין צו התשלומים מותיר בידי החייבים סך של 11,800 ₪. סכום זה אמור להספיק לצרכי החייבים – אשר ביתם מונה 4 נפשות. הוצאות חייבים מופרזות למדי, וודאי הוצאות הכלכלה, העומדות על סך ממוצע של כ- 5,900 ₪, וכן הוצאות הביגוד העומדות על מעל 1,200 ₪ בממוצע. הוצאות תיקון הבית בגין פיצוץ הצנרת (1,500 ₪) היא הוצאה חד פעמית, ואין ללמוד ממנה לחודשים הבאים. גם הוצאות החינוך (רכישת ספרים לבי"ס בסך 2,400 ₪!) הינה הוצאה חד פעמית, ואין ללמוד ממנה לחודשים הבאים. אף ההוצאות בגין טיפולי השיניים – לא ברור האם ימשיכו בחודשים הבאים.

8.על כן, ראיתי להעמיד את צו התשלומים החל מחודש 02/2017 על סך 2,250 ₪ לכל אחד מן החייבים. מובהר לחייבים כי עליהם להתנהל בצורה מחושבת יותר בעודם בהליך הכינוס, שכן לא ייתכן שיפריזו בהוצאות על חשבון נושיהם..

ניתנה היום, ט"ו טבת תשע"ז, 13 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: