פש"ר 11634-10-14 מימון נ' בעלת תפקיד ואח' - פסקדין

בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון, שהוגשה במסגרת ערעור על החלטת בעל תפקיד.

הבקשה הועברה לטיפולי עם סיום תפקידו של כב' השופט חננאל שרעבי כרשם.

לא ראיתי כי נשלחה דרישה לתשלום ערבון, ומבירור במזכירות עולה כי לא נשלחות דרישות לתשלום ערבון בתיקים מסוג זה. לפיכך, הבקשה, ככל שהיא מתייחסת לעירבון, התייתרה, והיא נמחקת בזאת.

באשר לבקשה לפטור מאגרה, אמנם המבקש הוא פושט רגל, ויש בכך ראיה לכאורה לכך שאין באפשרותו לשלם את האגרה, לפי סעיף 14(ד)(3) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן- "תקנות האגרות"). ואולם, כפי שאדגים להלן, אין מקום במקרה שבפנינו לפטור אותו מתשלום האגרה (בסכום של 905 ₪) בשל העדר יכולת כלכלית.

כפי שציין כב' השופט הנדל ברע"א 6344/10 הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרון בלורי בע"מ, בהסכמת חבריו להרכב, המשנה לנשיאה א' ריבלין והשופט דנציגר (פורסם בנבו, 14.12.2011) (להלן- "עניין בלורי"): "בנוסחן הישן של תקנות האגרות, [תקנות בתי המשפט (אגרות), התשמ"ח-1987, ע"א] פורשה תקנה זו [סעיף 13(א) לתקנות בנוסח הישן, ע"א] באופן, לפיו על המבקש פטור מאגרה להראות כי ניסה להסתייע לא רק בבני משפחתו הקרובים ביותר - הורים ובני זוג - לצורך גיוס סכום האגרה אלא אף במכרים וידידים".

ואולם, לפי סעיף 14(א) לתקנות האגרות (לאחר תיקונן בשנת 2007), בבקשה לפטור מערבון "בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".

כב' השופט הנדל הבהיר בעניין בלורי, ביחס לתיקון זה, כי: "תחימה מדוייקת זו של רשימת האנשים אליה ניתן לפנות לא נעשתה בחלל ריק. התיקון שבתקנות האגרות הגיע על רקע הצרימה וטעם הלוואי אשר נלוו לפניית אדם לידידיו ומכריו על מנת שיוכל להוכיח את אי יכולתו לשלם את האגרה", והביע דעתו כי "...קביעה חד משמעית לפיה יש להתחשב רק ביכולתו האישית של המבקש המתבססת על רכושו או רכוש בן זוגו והוריו רק אם הוא סמוך על שולחנם, הינה קביעה המבצעת איזון שקול ומידתי בין החובה שבתשלום האגרה לבין זכות הגישה לערכאות".

מכאן, שהן לפני תיקון תקנות האגרות והן לאחריהן רכושה של בת הזוג להבדיל מרכושם של קרובים וידידים בהחלט נלקח בחשבון בעת בחינת העדר יכולת כלכלית של מבקש הפטור לשלם את האגרה.

בנסיבות המקרה שבפנינו, המבקש כלל אינו מתייחס לאמור בתגובת בעלת התפקיד, ממנה עולה כי אשת החייב קיבלה מהנאמן סך של 725,000 ₪ ממכירת חלקה בדירה. המבקש גם אינו מסביר בבקשתו כיצד הוא מימן את שכר דינו של עוה"ד הפרטי שאת שירותיו נטל.