פרשת מכירת קרקעות ללא ידיעת בעליהן וללא הסכמתם

1.גזר דין זה הינו ארוך מן ה"רגיל" זאת נוכח ריבוי האישומים המרכיבים את כתב האישום בו הורשע הנאשם, אישומים אותם מצאתי לפרט אחד לאחד בכדי להבין את היקף המרמה והפגיעה שהסב הנאשם במעשיו. עוד אציין כי מצאתי שלא לפרט בגזר הדין שמות של אנשים, חברות ומקומות שהוזכרו בכתב האישום בכדי לא לפגוע בפרטיות או ברגשות של אחרים שלא לצורך.

כתב האישום

2.הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן בשלישית, האוחז בתשעה אישומים, בביצוע שש עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שלוש עבירות של ניסיון קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, חמש עבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, ארבע עבירות של שימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות ועבירה של בידוי ראיות, עבירות לפי סעיפים 415 סיפא, 415 סיפא + 25, 418 סיפא, 420 סיפא ו-238 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

3. מהחלק הכללי של עובדות כתב האישום המתוקן בשלישית עולה כי בין השנים 2016 ל-2019 הציג הנאשם עצמו בכזב בפני המתלוננים (חברות ואנשים) כבעל זכויות בקרקעות שונות וכן כמיופה כח או כנציג של בעלי זכויות בקרקעות, וזאת בכוונה למכור במרמה קרקעות אלה למתלוננים ולקבל מהם במרמה כספים עבור אותן קרקעות.

לשם ביצוע מעשי המרמה זייף הנאשם מסמכים, השתמש בחותמות וחתימות מזויפות שנחזו להיות חתימות של עורכי דין או חתימות וחותמות של חברות ואנשים בעלי זכויות בקרקע והציג מצגי שווא כוזבים בכתב ועל-פה בפני המתלוננים, לפיהם הוא מוסמך למכור להם קרקעות אלה.

בעקבות מצגי השווא חתמו המתלוננים עם הנאשם הסכמי מכר שונים בהם רכשו זכויות בקרקעות שונות וחלקם שילמו לנאשם סכומי כסף שונים. הנאשם עשה זאת ללא ידיעת בעלי הזכויות בקרקעות וללא הסכמתם. בסך הכל קבל הנאשם מהמתלוננים סכום כולל של 2,329,119 ₪ אותו לא השיב למתלוננים, וכן ניסה לקבל במרמה סכום נוסף של 15,640,000 ₪.

בנוסף ביצע הנאשם מעשי מרמה נוספים, ביניהם זיוף מסמכים ובידוי ראיות בהם עשה הנאשם שימוש במסגרת הליך הוצל"פ שהתנהל כנגדו וזאת במטרה לבטל את ההליך והתנאים המגבילים שהוטלו עליו, וזיוף מסמכים של בעלי מקצוע (מהנדסת) כדי לדחות ביצועו של צו הריסה.

מהאישום הראשון עולה כי בשנת 2016, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, הנאשם הקים עמותה. ביום 03.05.2016 זכתה העמותה במכרז של רשות מקרקעי ישראל עבור 26 יחידות דיור בשכונת "כלניות" בבאר שבע (להלן: "הקרקע").

ביום 14.02.2017 החליטה ועדת המכרזים של רשות מקרקעי ישראל (להלן: "ועדת המכרזים") לבטל את זכייתה של העמותה היות וזו לא עמדה בתנאי המכרז, כך שהחל מהחלטת הביטול לא היו לעמותה זכויות כלשהן בקרקע. הודעה על החלטת הביטול נשלחה לגורמים שונים, בין היתר, לנאשם. ביום 13.06.2017 החליטה ועדת המכרזים על חילוט חלק מהערבויות ועל החזרת חלק מהערבויות הקשורות במכרז זה. החלטה בגין כך הגיעה לידי הנאשם.

במועד שאינו ידוע למאשימה החליט הנאשם, על אף ביטול הזכייה במכרז, למכור את הקרקע במרמה לקונים שונים ולקבל את תמורתה תוך הצגת מצגי שווא, זיוף מסמכים ושימוש בהן כמפורט להלן.

במהלך חודשים אוקטובר-נובמבר 2017, נפגש הנאשם עם המתלוננת 1 ובני משפחתה פעמיים לאחר שזו חיפשה בית לרכישה בשכונת "כלניות". בפגישה הראשונה, שהיתה בשכונה, הנאשם טען בפניה ובפני בנה בכזב כי הוא קבלן, בעל מספר חלקות במקום וכי הוא מוכר שטח. בנוסף טען הנאשם כי יש ביכולתו לבנות בית במקום ומסר למתלוננת כרטיס ביקור שבו פרטי התקשרות עמו. בפגישה נוספת שתיאמה איתו המתלוננת 1, ואשר נערכה במשרדו במהלך חודש אוקטובר 2017 בנוכחות בעלה (להלן: "המתלוננים"), הציג הנאשם עצמו בכזב כבעל הקרקעות המיועדות לבניה בשכונת "כלניות" והציע להם לרכוש שטח ובית בעלות של 1,710,000 ₪ (להלן: "סכום ההצעה"). ביום 14.11.2017 חתמו עמו על חוזה לפיו ישלמו את סכום ההצעה לנאשם עבור בניית ביתם והעברת הבעלות על הקרקע על שמם.

במעמד פגישה זו הציג הנאשם מסמכים מזויפים אותם זייף בעצמו לפיהם הוא הבעלים של הקרקע נוכח זכייתו במכרז. בנוסף הציג הנאשם בפניהם מסמך מזויף לפיו חתם חוזה עם חברת חברה לפיתוח תשתיות כמתחייב בתנאי המכרז. במעמד החתימה שילמו המתלוננים לנאשם סכום של 170,000 ₪ על פי דרישת הנאשם בהמשך שילמו המתלוננים סכום כולל של 815,000 ₪. בהמשך ניסה הנאשם לקבל מהמתלוננים סכום נוסף של 895,000 ₪.