פרשנות סעיף 18 לחוק ההוצלפ מול פסק דין הצהרתי להשבה - פסקדין

תיק זה נפתח לביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א יפו, מיום 06.05.11, בע"א 2284/09.

הזוכים בתיק זה - רובינה ציון ויפה (להלן: "הזוכים") והחייבים בתיק זה - דיין סמי ואילנה (להלן: "החייבים")

בפני בקשה לסגירת תיק ההוצל"פ בטענה העיקרית כי לזוכים לא הייתה אפשרות על פי דין לפתוח תיק הוצל"פ לביצוע פסק הדין, וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.

ראשית, אביא את ההשתלשלות העובדתית שבגינה ניתן פסק הדין שהוגש לביצוע בתיק זה, על להבהיר טענת ב"כ החייבים.

ביום 20.02.07, ניתן פסק דין בבית משפט השלום בת"א, בתיק אזרחי 29696/04, המחייב את הזוכים לשלם לחייבים, סכומי כסף שונים. על פסק דין זה הגישו הזוכים ערעור לבית משפט המחוזי בת"א (ע"א 2430/07), ובפסק הדין מיום 17.11.08, נקבע כי הערעור התקבל, ויש להשיב התיק לבית משפט קמא על מנת שיכתוב פסק דין חדש בנושא.

כמו כן, נקבע, כי: "בשלב זה, עד לביצוע הנ"ל, לא יושבו הכספים ששולמו ע"י המערערים (הזוכים בפני) למשיבים (החייבים בפני) ".

פסק הדין החדש שניתן לאחר החלטת בית משפט לערעורים ניתן ביום 09.09.09 ובו נקבע שוב, כי הזוכים, ישאו בחבות מפורטת ובסכומים נקובים כאמור בעמ' 12 לפסק הדין.

על פסק דין זה, הגישו הזוכים, ערעור לבית משפט המחוזי בת"א, ע"א 2284/09, כאשר בפסק הדין של ערכאת הערעור מיום 03.05.11, נקבע -

"לאור כל האמור, הערעור מתקבל ופסק דינו של בית משפט קמא בטל.  ככל ששולמו סכומים על ידי המערערים (הזוכים) למשיבים (החייבים) בהתאם לפסק דינו של בית משפט קמא, יוחזרו סכומים אלה, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום התשלום.

המשיבים ישלמו למערערים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 25,000 ש"ח".

החייבים הגישו רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"א 4281/11). בהחלטה מיום 29.12.11 נדחתה הבקשה לאחר שבית המשפט העליון הוסיף "המקרה שלפנינו חריג אומנם, במובן זה שעניינם של הצדדים "זכה" לדיון משפטי 5 פעמים ע"י ערכאות שונות, ואולם, בסופו של יום, ניתן ע"י בית המשפט המחוזי, ביושבו כערכאת ערעור, פסק דין, החותם את מסכת התדיינות בין הצדדים, והמביא את כל המחלוקות שבניהם העובדתיות והמשפטיות לכלל סיום".

החייבים, עת היו זוכים מכח פסקי הדין של בית משפט השלום, פתחו תיקי הוצל"פ כנגד הזוכים, על מנת לגבות את הסכומים שנפסקו לטובתם, וזאת טרם הוכרעו המחלוקות בכל הערכאות, כפי שהובא לעיל.

כבר עצה אציין כי, אין מחלוקת בין הצדדים כי הזוכים שילמו לידי החייבים סכומי כסף שונים במסגרת תיקי ההוצל"פ, והכל כפי שנקבע בפסיקתא של בית משפט השלום בת"א, בת"א 29696/04 מיום 12.03.07.

לטענת ב"כ החייבים, משפסק הדין שניתן בערכאת הערעור הינו פסק דין הצהרתי בלבד, לא ניתן להגישו לביצוע בהוצאה לפועל ולחילופין, באם ניתן להגישו יש לעשות כן במסגרת תיק ההוצל"פ שנוהל בין הצדדים מכח סעיף 18 לחוק ההוצאה לפועל.

בדיון שהתקיים בפני ביום 13.06.12, נפרסה המחלוקת לארבע סוגיות:

א. האם באפשרות הזוכים לפתוח תיק הוצל"פ מכח פסק דין הצהרתי להשבה בהעדר סכום נקוב לצידו.

ב. באם כן מקום פתיחת תיק ההוצל"פ היינו, כתיק חדש או במסגרת התיק שהתנהל  כנגד הזוכים.