פרשנות החזקה הממעטת - חוק הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים

החלטה

1. זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו )כבוד סגן
הנשיא י' גרוס, וכבוד השופטים א' קובו, מ' רובינשטיין(, במסגרתה נדחה ערעורו של
המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום. בבית משפט השלום נפסק כי האירוע בו נפגע
המבקש אינו מהווה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים,
תשל"ה-1975 )להלן: חוק הפיצויים(.

ביום 10.8.1994, הבחין המבקש באדם בשם ראאף בן עבד אל מאלק ראשיד )להלן: ראשיד(
מנסה לגנוב פירות ממטעיו. לאחר שניסה המבקש לעצור בעדו, פגע בו ראשיד באמצעות רכבו
ונמלט מהמקום. הוא נתפס והועמד לדין. בית משפט השלום בפתח תקווה הרשיע את ראשיד
בעבירות של ניסיון לגניבה, גרימת חבלה חמורה, הסגת גבול כדי לעבור עבירה, ובהפקרה
לאחר הפגיעה. בהכרעת הדין קבע בית המשפט כי ראשיד נהג ברכבו לעבר המבקש, פגע ברגלו