פרקש נ' חיפה - פסקדין

החלטה

 1.בכתב התביעה שהוגש על-ידי המשיבה עתרה המשיבה כי בית-הדין יצהיר כי יש בשינוי היקף משרתה במסגרת תכנית הבראה שבוצעה אצל המשיבה משום הרעת תנאים המזכה את המשיבה בתשלום פיצויי פיטורים. עוד עתרה המשיבה כי בית הדין יצהיר כי המשיבה זכאית לתנאי פרישה הזהים לאלה של עמיתיה למקום העבודה אצל המבקשת. כתב התביעה פרש מהו סכום פיצויי הפיטורים אותו דורשת המבקשת (258,850 ₪), אך לא כלל פירוט וחישוב של סכום הפיצויים, וכן לא כלל כל פירוט או סכומים הנוגעים לטענות בדבר אותם תנאי פרישה להם טוענת המבקשת.

סכום האגרה ששילמה המשיבה עם פתיחת ההליך חושב בהתאם לסכום פיצויי הפיטורים שנתבעו בסך 258,850 ₪.

2.בתגובה לכתב התביעה, ביקשה המבקשת כי בית-הדין יורה על סילוק חלק מהתביעה על הסף וזאת בשל היעדר כימות כנדרש, וכן בשל אי תשלום אגרה כדין. בבקשה לסילוק הסף נטען כי מקום בו בעל דין יכול לכמת את תביעתו – אין להידרש לתביעה לסעד הצהרתי בלבד.

3.לאחר הגשת הבקשה לסילוק על הסף, ניתנה ביום 13.6.2012 החלטה כי הבקשה תועבר לתגובת המשיבה, אשר תפרט בתגובתה מהן עילות התביעה ומה הסכום הנתבע בגין כל אחת מהעילות. עוד נקבע בהחלטה כי המשיבה תתייחס בתגובתה לאפשרות תיקון כתב התביעה במידת הצורך.

בתגובה להחלטה – הגישה המבקשת ביום 24.7.12 כתב תביעה מתוקן, ללא כל הודעה או בקשה מקדימה. נוסח כתב התביעה המתוקן מפרש את טענתה של המשיבה כי הינה זכאית לפיצויי פיטורים בשל הרעת תנאי עבודה וצמצום היקף משרתה, ומפרט את חישוב הסכום הנתבע בגין פיצויי הפיטורים. על-פי נוסח כתב התביעה המתוקן עומד סכום הפיצויים הנתבעים על סך 309,000 ₪. בנוסח כתב התביעה המתוקן לא עותרת המשיבה לסעדים הצהרתיים כלשהם.

בתגובה להגשת כתב התביעה המתוקן טענה המבקשת כי הבקשה לתיקון כתב תביעה הוגשה ללא תצהיר כנדרש. עוד טענה המבקשת כי בשל הפגמים שנפלו בהגשת הבקשה ובנוסח כתב התביעה המקורי, כמו גם בשל העובדה כי תביעה קודמת שהגישה המשיבה באותו עניין נמחקה בשל פגמים שנפלו בה – יש לחייב את המשיבה בהוצאות ריאליות. לפיכך, טענה המבקשת, יש להתיר את תיקון כתב התביעה רק בכפוף להגשת תצהיר התומך בבקשה ולתשלום הוצאות הבקשה.

4.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות כמו גם בנוסח כתב התביעה המתוקן שהוגש על-ידי המשיבה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להתיר את תיקון כתב התביעה.

5.תקנה 41(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, קובעת את הכלל, בזו הלשון:

"בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו".

מתן רשות לתיקון נתון, אם כן, תמיד לשיקול דעת בית המשפט אשר יפעילה בשים לב לשאלות הבאות:

א.האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון;

ב.האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי אינו יכול לתקן.

4.עיון בנוסח כתב התביעה המתוקן מעלה כי נוסחו אכן מצמצם את עילות התביעה, וכולל פירוט של סכום התביעה בגין פיצויי פיטורים – תיקונים שיש בהם כדי להבהיר ולחדד את עילת התביעה והסעד הנדרש, באופן המאפשר לנתבעת לעמוד על מהות התביעה ולהכין את הגנתה כנדרש. בנוסח המתוקן יש כדי להקל על בירור התביעה. עוד יש לזכור את השלב המוקדם בו נמצאת התביעה בה טרם הוגש כתב הגנה.

5.בנסיבות בהן הצורך בתיקון כתב התביעה עלה מתוך בקשת המבקשת לסילוק על הסף, ובעקבות החלטת בית-הדין מיום 13.6.2012 אשר דרש מן המשיבה לפרט את העילות והסכומים ולשקול הגשת כתב תביעה מתוקן – אין מקום להתנות את תיקון כתב התביעה בהגשת תצהיר התומך בבקשה לתיקון.

6.אשר על כן, תיקון כתב התביעה בהתאם לנוסח שהוגש על ידי המשיבה ביום 24.7.12 – מותר.

המבקשת תגיש כתב הגנה תוך 30 ימים.

המשיבה תישא בהוצאות הבקשה לסילוק חלק מהתביעה על הסף בסך 2,000 ₪. בקביעת סכום ההוצאות לקחתי בכלל חשבון כי הבקשה התבררה כמוצדקת והובילה לשינוי הנדרש בנוסח כתב התביעה מחד, ומאידך – כי טרם הוגש כתב הגנה וטרם התקיים דיון מוקדם בתביעה.

הסכום האמור ישולם תוך 30 ימים מהיום.

7.עד ליום 5.9.2012 תסדיר המשיבה את תשלום הפרשי האגרה כנדרש ובהתאם לסכום המתוקן של התביעה.