פרקש נ' איסחקבייב ואח'

פסק דין

המשיבים 2 ו-3 היו נשואים בעבר והתגרשו. במסגרת הליכי הגירושין ופירוק השיתוף ביניהם, מכרו המשיבים 2 ו-3 את דירתם המשותפת למבקש. המשיב 1 הגיש תביעה כספית כנגד המשיבה 2 על הסך 216,369.5 ₪, ובמסגרתה הגיש בקשה להטלת עיקול זמני על כספי המשיבה 2 המצויים בידי המבקש. משלא ענה המבקש לצו העיקול הגיש המשיב 1 תביעה לאישור עיקול. המבקש לא התגונן, והמשיב 1 הגיש בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה בבקשה לאישור עיקול, בא כוחו הצהיר לבית המשפט כי נוסח פסק הדין תואם את התביעה, אך במקום שנוסח פסק הדין יהיה שבית המשפט מאשר את העיקול, הגיש לבית המשפט נוסח פסק דין שעל המבקש להעביר למשיב 1 את הסך 200,000 ₪. המבקש ניסה לבטל את פסק הדין, אך ללא הצלחה, והגיש את הבקשה לטען ביניים.

כללי:

עובדות:

1.המשיבים 2 ו-3 היו נשואים בעבר והתגרשו. במסגרת פירוק השיתוף שלהם, מכרו המשיבים 2 ו-3 ביום 7.1.10 את דירת המגורים שלהם למבקש.

2.ביום 25.3.10 הגיש המשיב 1 בתיק 43529-03-10 תביעה כספית כנגד מספר נתבעים וביניהם המשיבה 2. ביום 25.3.10 הגיש המשיב 1 בקשה לעיקולים זמניים, בין היתר אצל המבקש. באותה עת נותר למבקש לשלם למשיבים 2 ו-3 את הסך 200,000 ₪ מהתמורה לדירה. ביום 25.3.10 נתן כב' הרשם עיקול זמני ברישום בלבד, בין היתר אצל המבקש.

3.המבקש לא השיב לצו העיקול, ועל כן הגיש המשיב 1 בקשה לאישור עיקול (בע"ק 19107-04-10). המבקש לא התגונן, והמבקש באמצעות בא כוחו עו"ד חנן חדד ביקש לקבל פסק דין בהעדר הגנה, אליה צירף פסיקתא שנוסח החלק האופרטיבי שבה הוא:

"על יסוד כתב התביעה והמסמכים שצורפו אליו ומאחר והנתבע הוזמן כדין ולא הגיש כתב הגנה כנגד התובענה שהוגשה כנגדו אני מחייב/ת את הנתבע כדלקמן:

לשלם לתובע את סכום התביעה בסך 200,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה ורבית, החל מיום הגשת התביעה ביום 15.4.10 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

..."

ביחד עם הגשת הבקשה למתן פסק דין צירף עו"ד חדד אישור בו כתב כדלקמן:

"הנני לאשר כי פסק דין זה נערך על ידי לאחר שבדקתי היטב את העובדות הנוגעות לתביעה זו לרבות הסכומים המבוקשים וזהות הנתבע/ים לסעדים המבוקשים כנגד הנתבע/ים לעיל."

כבר עתה ניתן לומר שאישור זה אינו עולה בקנה אחד עם התביעה לאישור עיקול, שכן בנוסח פסק הדין ציין עו"ד חדד סעד כספי במקום שיכתוב כי בית המשפט מאשר את העיקול שהוטל אצל המבקש.

4.בהסתמך על אישורו של עו"ד חדד, חתם כב' הרשם ביום 24.5.10 על הפסיקתא שהגיש לו עו"ד חדד בהעדר הגנה מטעם המבקש, המחייבת את המבקש לשלם למשיב 1 את הסך 200,000 ₪, סעד שלא התבקש כלל בתביעה לאישור עיקול ולא שולם בעדו אגרה, כשעדיין התביעה העיקרית אותה הגיש המשיב 1 כנגד המשיבה 2 טרם התבררה וטרם ניתן בה פסק-דין.

5.המבקש הגיש לכב' הרשם בקשה לביטול פסק הדין, אשר נדחתה ביום 10.1.11. בבקשה לביטול פסק הדין לא עלתה השאלה של התאמת נוסח פסק הדין, המהווה למעשה פסק דין כספי, לבקשה לאישור עיקול. בהחלטה לדחיית הבקשה לביטול פסק הדין לא קבע כב' הרשם קביעות עובדתיות אופרטיביות, וכל דבריו בעניין זה היו אמרות אגב.

טענות הצדדים:

6.ביום 31.3.11 הגיש המבקש בקשה לטען ביניים כנגד המשיבים, על מנת שבית המשפט יורה לו מה לעשות עם הסך 200,000 ₪. המבקש הפקיד סכום זה בקופת בית המשפט.

7.המבקש 1 הגיש הודעת פרטים ובה טען כדלקמן:

פסק הדין של כב' הרשם בתביעה לאישור עיקול המחייבת את המבקש לשלם למשיב 1 את הסך 200,000 ₪ מהווה מעשה בית דין, ועל כן יש להעביר למשיב 1 את כל הסך 200,000 ₪;

טענותיהם של המבקש והמשיבים לביטול פסק הדין נדחו, כך שפסק דינו של כב' הרשם הוא פסק-דין חלוט.