פרקש ואח' נ' שרון ואח' - פסקדין

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה נתבעים נזקים אשר נגרמו לאופנוע של התובע באירוע מיום 23/11/09 בחניון חברת פלאפון בדרך יצחק רבין בגבעתיים.

לטענת התובע, החנה את הקטנוע שלו מסוג סוזוגי בוגמן 650 סמ"ק בחניון חברת פלא פון על אי תנועה . בתום יום עבודתו עת ירד לחניון גילה כי הקטנוע שלו הוזז ממקומו וזאת, לטענתו על ידי הנתבע. כפועל יוצא מהזזת הקטנוע הסתובב הקטנוע לימין ופגע עם חלקו האחורי בקיר בטון מצד אחד ובשל כך התעקם מוט הדגל בחלקו האחורי וסדק את אחת הבקליות . בנוסף, מראת הצד נסגרה על ידי ארון החשמן ונגרם סדק למשקף.התובע מצא על האופנוע מכתב מאת הנתבע בו מבקש ממנו הנתבע שלא להחנות האופנוע במקום זה הואיל והוא מחנה במקום את אופניו, אין לו אלטרנטיבות נוספות לחניה ולפיכך, הוא מבקש את התחשבותו. ממכתב זה למד התובע כי האחראי לכל הנזקים אשר אירעו לאופנוע הוא הנתבע.

הנתבע מצידו הודה כי אמנם הזיז את האופנוע ממקומו במספר סנטימטרים קטן וזאת, הואיל וחנה על שרשרת הברזל באמצעותה הוא קושר את אופניו. הנתבע הכחיש כי הזזת האופנוע גרמה לאופנוע לנזק כלשהו . יתרה מכך, טען הנתבע כי באם היה אכן גורם נזק, ברי כי לא היה משאיר על האופנוע מכתב בקשה מנומס במסגרתו הוא פונה אל נהג האופנוע, מציין כי אמנם אין מקומות חניה קבועים ואולם, לחניית אופניים אין אלטרנטיבות בעוד שלחניית אופנועים קיימות מספר חלופות ומשכך, מבקש התחשבותו לענין החנייה ואף מותיר את פרטיו .

הנתבע מצידו , הוסיף וטען כי עת הגיע באותו הערב למקום בו החנה את אופניו , מצא את אופניו מוטלות על הריצפה וכפועל יוצא מכך נגרם להם נזק ומשכך, הגיש תביעה נגדית בגין הנזק אשר נגרם לאופניו.

בדיון אשר נערך בפני העידו התובע והנתבע וחזרו על גרסאותיהם. אף אחד מן הצדדים לא יכל לתמוך את גירסתו בעדות של עד חיצוני .

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני לרבות תמונות מקום האירוע, מכתב הנתבע אשר הושאר על קטנוע התובע, תמונות הקטנוע והנזקים אשר אירעו לו והצעת מחיר לתיקונו.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת עדויותיהם , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות הן את התביעה והן את התביעה שכנגד ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפת המאזניים מאויינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני , לא זו בלבד שגירסתו של התובע עומדת אל מול גירסת הנתבע ותו לא , אלא שגירסת התובע אף בה אין כדי לסייע הואיל והתובע הודה כי הוא לא היה עד להתרחשות הדברים ומשכך, מלבד ראיה נסיבתית המצויה במכתב אשר השאיר הנתבע וכן, בכך שהנתבע אמנם הזיז את האופנוע – אין כל ראיה ישירה ומכלי ראשון אשר תומכת בנסיבות האירוע ובטענת התובע כי אמנם הנתבע גרם לו לנזק.

לענין זה ראוי להדגיש כי הנטל המוטל על התובע אינו רק להוכיח כי את עצם קרות האירוע דהיינו ,את העובדה שהנתבע הזיז את הקטנוע ובמהלך התזוזה נגרם נזק לאופנוע – אלא שהיה עליו אף להראות כי הנזק הנטען הוא הוא הנזק אשר אירע לאופנוע באותו מועד . התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו ולא הוכיח כי הנתבע גרם לו לנזק כלשהו וקל וחומר שלא הוכיח את הנזק הספציפי הנטען.

למעלה מן הצורך אוסיף ואציין כי הנני מקבלת טענתו של הנתבע אשר הותרת המכתב המנומס אשר הוצג בפני , במסגרתו מבקש הנתבע את התובע להתחשב בו ולא להחנות את האופנוע במקום היחיד בו הוא יכול להחנות את אופניו – יש בה דווקא משום חיזוק לגירסת הנתבע – שהרי לו אכן היה מדובר באדם אשר גרם נזק לאחר ומבקש להתנער מנזק זה , ברי כי לא היה מותיר מכתב מנומס ובו פרטיו .

באשר לתביעה שכנגד –

לענין זה טען הנתבע כי התובע לא הגיש כתב הגנה. בהקשר זה , הואיל ובית משפט זה יכול לסטות מסדרי הדין וכן, הואיל ובתקנה 10 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין ) , התשל"ז – 1976, מוקנית לבית המשפט הרשות לשמוע נתבע , גם באם לא הגיש כתב הגנה- מצאתי לאפשר לתובע להתגונן בפני התביעה שכנגד בהתאם לעדותו בפני , דהיינו עדותו בהתאם לה לא עשה דבר לאופניו של הנתבע.