פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נ' אבו זייד

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו ,במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של גרימת מוות ברשלנות לפי סעיפים 64 ו – 40 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) התשכ"א- 1961.

כתב האישום , אשר בעובדותיו הודה הנאשם כאמור, מפרט שכאשר הנאשם רכב על קטנוע בשעה 19:46 בשד' קק"ל בת"א ובמרכז הנתיב הימני (מתוך 3 נתיבים) בכביש זה אשר מכיוון מערב למזרח, במזג אויר נאה בשעת לילה ובעת שתאורת הרחוב פעלה באופן תקין ועשה כן במהירות של 63 קמ"ש (כשהמהירות המקסימלית המותרת במקום היא 50 קמ"ש) נהג הוא בקלות ראש, ברשלנות ובחוסר תשומת לב, הסיט את מבטו מהכביש ולא הבחין במועד בהולך רגל (יליד 1937 ) שחצה את הכביש שלא במעבר חציה משמאל לימין כיוון נסיעת הנאשם וזאת לאחר שעובר לכך נסע הנאשם בחסות אור ירוק בכיוון נסיעתו בצומת ואו אז המשיך בנסיעתו והתנגש בעוצמה בהולך הרגל - דבר אשר בחלוף כחודש של אשפוז הולך הרגל בבית חולים – הביא למותו של הולך הרגל.

באמצעות באי כוחו כפר תחילה הנאשם במיוחס לו ואולם בהמשך, ובטרם החל הליך ההוכחות, הגיעו הצדדים להסדר טיעון בעקבות הליך של גישור והידברות, והנאשם חזר בו מן הכפירה, לקח אחריות והודה.

בדיון טיעונים לעונש שהתקיים בפני פרסו באי כוח הצדדים את ראיותיהם וטיעוניהם לעונש והיפנו גם לפסיקה וכן נשא בפני דברים גם הנאשם עצמו אגב הבעת חרטה מצידו.

נציג המאשימה גם ציין בשלב הטיעונים לעונש שהפרקליטות עמדה בקשר רציף עם משפחת המנוח לאורך כל ההליך.

כמו כן, ולנוכח מהות ההסדר שהציגו הצדדים בפני, ביקשתי וקיבלתי לידי גם חוות דעת הממונה על עבודות השירות.

אציין בקצרה כבר בפתחו של גזר הדין שבהינתן העולה מעובדות כתב האישום בקשר עם התנהלות הנאשם כנהג מחד , והתנהלות הולך הרגל מאידך, ובהינתן המיכלול שהובא בפני במסגרת שלב הטיעונים לעונש , ניכר שההסדר אליו הגיעו הצדדים הינו סביר ויש בו מן האיזונים הנדרשים ולפיכך מן הראוי עפ"י דין כי אכבדו.

ולהלן נימוקיו המפורטים יותר של גזר הדין :

אני שותף לעמדתה של המאשימה (כביטויה בטיעוניה לעונש) על כי רף הרשלנות שהפגין הנאשם כנהג באירוע דנן הינו של רשלנות ברמה בינונית.