פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נ' סונגו

הכרעת - דין

נושאה של הכרעת דין זו היא תאונת דרכים קטלנית אשר בה מצאה את מותה, במעבר חציה בכביש, הולכת רגל ילדה כבת חמש .

בעקבות האירוע התאונתי דנן הועמד הנאשם כנהג לדין.

העבירה המיוחסת לנאשם היא גרימת מוות ברשלנות – עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין ,התשל"ז – 1977, ביחד עם סעיפים 64 ו-40 לפקודת התעבורה (נוסח חדש)התשכ"א – 1961.

בפרק העובדות אשר בכתב האישום אשר הוגש כלפי הנאשם נטען כדלקמן:

נטען כי הנאשם נהג במכונית ,בסמוך לשעה 17:05 ברחוב קיבוץ גלויות בתל אביב, והתקרב שם בנסיעה רצופה אל מעבר חצייה אשר היה מצוי בסמוך לבית מספר 120 במקום.

תואר בכתב האישום כי בעת האירוע מזג האויר היה נאה ; הכביש היה תקין ויבש ; עסקינן עפ"י הטענה בדרך עירונית בה מותרת נסיעה במהירות מירבית של 50 קמ"ש; לפני מעבר החציה – במרחק של 74.7 מטרים לפני המעבר - מצוי היה תמרור צהוב בו רשום : "האט, מעבר חציה לפניך" ; 3.9 מטרים לפני מעבר החציה ממוקם תמרור ג-7. כמו כן מפורט בכתב האישום כי תאורת הרחוב לא פעלה עקב הפסקת חשמל.

מתואר ונטען כי המנוחה חצתה את הכביש במעבר החציה יחד עם שמרטפית בת 15 ואחות המנוחה בת 3 כאשר תחילה הן חוצות את חלקו הצפוני של הכביש, נעצרות על אי התנועה שבאמצע הכביש, ממתינות עד שיעברו רכבים, ובסמוך לכך ממשיכות בחציית חלקו השני (הדרומי ע.נ) של הכביש וזאת משמאל לימין כיוון נסיעת הנאשם אשר נע עם מכוניתו ממערב למזרח.

מתואר כי השמרטפית אחזה בידה של בת השלוש ׁׁ)אחותה של המנוחה) ואילו האחות אחזה בידה של המנוחה, וכך חצו.

נטען כי הנאשם התקרב עם מכוניתו למעבר החציה מבלי שהאט את מהירותו ומבלי שעצר את רכבו.

נטען כי משראתה השמרטפית שהנאשם לא עוצר ומתקרב לעברן, משכה היא את ידה של האחות בת ה - 3 ולעת הזאת בריצה הן המשיכו את חציית הכביש, אך הנאשם פגע באחות בת ה-5 וזאת בהיות זו האחרונה על מעבר החציה לאחר שהספיקה לחצות כשלושה מטרים.

בהמשך נטען בכתב האישום כי כתוצאה מעוצמת הפגיעה הוטח גופה של המנוחה על הכביש והיא נפטרה בבית החולים מספר ימים לאחר מכן.

נטען בכתב האישום כי התאונה ומותה של המנוחה נגרמו כתוצאה מרשלנותו של הנאשם בכך שנהג בחוסר מיומנות ובחוסר תשומת לב לתנאי הדרך; שלא שם ליבו לכך שנהג באיזור חשוך, בשטח בנוי ולא האט את מהירות נסיעתו; שלא שם ליבו לתמרור שהזהירו כי הוא מתקרב למעבר החציה; שלא האט את מהירות נסיעתו לפני מעבר החציה כנדרש ולא בלם את רכבו במועד; שלא הבחין בהולכות הרגל בעת שחצו את מעבר החציה; שלא נקט באמצעי זהירות המאפשרים להולכי הרגל להשלים בבטחה את חציית מעבר החציה, ושלא נהג כפי שנהג סביר המכיר היטב את הכביש היה נוהג בתנאי הזמן והמקום.

הנאשם, באמצעות באי כוחו, כפר באחריותו לתאונה, הודה שנהג בזמן ובמקום במכונית פרטית מסוג סיאט ברחוב קיבוץ גלויות מכיוון מערב למזרח, והודה במבנה הדרך ונתיביה, אך כפר בכך שבסמוך לבית מספר 120 ממוקם מעבר חציה.

הנאשם הודה שנהג בנתיב אמצעי מבין שלושה נתיבים אך כפר בטענה שהתקרב בנסיעה רצופה אל מעבר החציה. הנאשם הודה שהיה מזג אויר נאה אך כפר בכך שהכביש היה יבש. הנאשם הודה בכך שמדובר בדרך עירונית שבה המהירות המותרת היא 50 קמ"ש. הנאשם הודה בקיום התמרור "האט, מעבר חציה לפניך", אך כפר באפשרות להבחין בו וכך גם היתה תגובת ההגנה לגבי התמרור ב-7. הנאשם כפר בתיאור התנהלות ודרך חציית הכביש ע"י הולכות הרגל. הנאשם הודה בתוצאת התאונה ובקשר הסיבתי הרפואי בין פגיעת מכוניתו במנוחה לבין מותה. הנאשם כפר בכל היבטי הרשלנות שיוחסו לו.

לנוכח הכפירה התקיים דיון הוכחות.

מטעם התביעה הוגשו ראיות ונשמעו עדים כדלקמן:

בהסכמה הוגשו דו"ח הרופא הפראמדיק (ת/1) סיכום פטירה ממחלקת טיפול נמרץ ילדים בביה"ח איכילוב (ת/2) ודו"ח נתיחה (חוו"ד מומחה פרופ' היס) מהמרכז לרפואה משפטית (ת/3).

העיד מר איתי מלכה (ע.ת.1) אביה של המנוחה, ובמסגרת עדותו הוגשו בהסכמה הודעת הפטירה (ת/4) וטופס הסכמת הנתיחה (ת/5).

העידה א.ח. (ע.ת.2) שהינה השמרטפית שחצתה את הכביש עם שתי הילדות בעת האירוע.