פרקליטות מחוז דרום שלוחת לכיש נ' זגורי

גזר דין

הנאשמת הודתה והורשעה במסגרת הסדר טיעון, שכלל תיקון כתב האישום, בכך שבעת שעבדה במהלך השנים 2007 – 2008 בחב' ואיירטק (להלן: "החברה), בקרית גת, כמזכירה ואחראית על העובדים ורווחתם, קיבלה במרמה לחשבון הבנק של אחותה כספי משכורות של עובדים שעבודתם הופסקה אך דאגה שימשיכו לקבל משכורות, ובדרך הזו גנבה כספים השייכים לחברה: דיווחה להנהלת החשבונות על 6 עובדים כאילו הם עובדים פעילים, למרות שהעסקתם הופסקה, תוך שיצרה מצג כוזב, בידיעה שהמצג אינו אמת, ובהתאם הנחתה את הנהלת החשבונות להעביר תשלום משכורות של העובדים עבור כל חודש שבו הוצא תלוש משכורת לעובד, לחשבון הבנק של אחותה שהיה בשימושה וטענה כאילו מדובר בחשבון בנק של העובד, למרות שידעה שאין זה אמת, וזאת עשתה במרמה על מנת לגנוב הכספים מהחברה. בהתאם, במועדים לא ידועים במדויק, במחצית השניה של שנת 2007 ומחצית ראשונה של שנת 2008, במהלך תקופה של 6 חודשים, קיבלה במצטבר סכום של 150,000 ₪– מספר רב של עבירות גניבה בידי עובד בניגוד לסעיף 391 לחוק העונשין התשל"ז – 1977.

בהתאם להסדר נתקבל תסקיר ממנו עולה כי הנאשמת בת 39, רווקה, גרה עם בן זוג בדירה שכורה בקרית גת, והחל מיולי 2011 עובדת במפעל HP כעוזרת אישית של המנכ"ל. היא נתבקשה להמציא חוות דעת המעסיק, אך לא עשתה זאת, כפי הנראה משום שאינה רוצה שידע כי תלוי נגדה הליך משפטי. הם התרשמו שיש לה יכולת ביטוי טובה, אך מקבלת החלטות באופן לקוי ולא שקול לאורך השנים. היא נוטה לצמצם, לטשטש ולמסור מידע מגמתי וסלקטיבי, שלא מאפשר הכרות רחבה ומעמיקה עמה. היא התקשתה באותנטיות, גילתה זהירות וחשדנות ובחרה להתמקד בקשיים בחייה , וברצונה לנהל אורח חיים תקין. לדבריה, בטרם ביצוע העבירות עבדה במשרד של סוכן ביטוח שעקץ אותה באלפי שקלים וסיבך אותה בחובות רבים, וכיום נמצאת תחת צו כינוס והגיעה להסדר תשלומים של 650 ₪ בחודש, אותם מקפידה לשלם. היא תופסת עצמה כחסרת אונים, מובלת וקורבן וטוענת שפעלה תחת איומים של גורמים אלימים, אליהם הגיעו שיקים שפוזרו על ידי מעסיקה הקודם, לדבריה: "לא הייתה לי ברירה". התרשמו כי לאורך השנים חייה אופיינו בחוסר יציבות, בכל הקשור למערכות יחסים זוגיות, היא לא שיתפה את בני משפחתה, פרט לאביה, שקיבל את כתב האישום. כמו כן, בן זוגה הנוכחי, לו עומדת להינשא, אינו יודע דבר על מעורבותה בעבירה. היא התנגדה לכך ששירות המבחן ישוחחו עם אביה, וודאי שלא עם בן זוגה, ולכן התקשו בהכרות רחבה עמה. הוריה אינם בריאים, אביה עובד כסוכן מכירות, אמה מוכרת כנכה בשיעור של 100 אחוז. היא עצמה השלימה 12 שנות לימוד, התגייסה לצה"ל ושירתה שירות מלא כרכזת כח אדם. לאחר שחרורה עבדה אצל סוכן הביטוח כ- 10 שנים, אך לדבריה, השתמש בשיקים שהוצאו על שמה וסיבך אותה כאמור.

בלטה נטייה להשליך האחריות לביצוע העבירות על גורמים חיצונים, כגון, מצב כלכלי קשה ולחץ שהופעל עליה, תוך שמרחיקה אחריותה האישית, את שיקול דעתה ובחירותיה לבצע את העבירות כפתרון לבעיות לאורך זמן, ולכן מעריכים כי מתקשה עדיין לבחון חלקים באישיותה המובילים אותה לביצוע העבירות ונוטה להרחיק מעצמה האלמנט העברייני, תוך הצגת עצמה כחסרת אונים וקורבן נסיבות חייה. כמו כן, התרשמו כי החרטה שהיא חשה באה בשל המחיר שהיא משלמת, וכי מתקשה לגלות יכולת לאמפטיה כלפי המתלוננים ולראות את הפגיעה בהם. כמו כן, אינה מגלה יכולת לבחון מה הוביל למצב הנוכחי וזאת באופן ביקורתי.

שירות המבחן מעריכים לכן כי ההתנהגות שלה, החזרתיות, והזמן הממושך שבמהלכו ביצעה העבירות, מבטאים חוסר אמונה כי בידה להיחלץ מחובות כספים ולנהל חייה באופן עצמאי ותקין. לדבריה, תקופה ממושכת נמנעה מלנהל מערכות יחסים זוגיות, ורק בשנה האחרונה לאחר שהצליחה להגיע להסדר תשלומים, הצליחה מבחינה רגשית להתפנות לזוגיות.

הם התלבטו לגבי ההמלצה: מחד גיסא, עברה נקי והיא נקלעה לקשיים וכיום מנסה לשקם חייה, הגיעה להסדר מול נושים, והחלה לעבוד באופן מסודר בתפקיד עיקרי בחברה. מאידך גיסא, התנהלה מול השירות בזהירות ובחשדנות תוך נטייה לטשטש ולמסור מידע סלקטיבי, לא הציגה חוות דעת ממעסיקה הנוכחי , מנעה מהם לדבר עם בני משפחתה, הציגה עצמה כמי שנקלעה למעשים בלית ברירה, תוך גילוי קושי בביקורת עצמית ובבחינת החלקים המכשילים שהובילו לכך, ומתקשה לראות הפגיעה באחר והשלכות מעשיה. גם היום היא בתפקיד חשוב בעבודה בו עובדת וגם היום נתונה חובות ולכן, לאור קשייה לבחון את משמעות מעשיה ודפוסי חשיבתה, התנהגותה ואי לקיחת אחריות מלאה, מתקשים לגבש עמדה ונמנעים מהמלצה.

התביעה עותרת למאסר על פי מתחם עונשי הנע בין 8 חודשים ל- 25 ומפנה לפסקי דין שונים, בעוד הסניגור מבקש לבטל האישום ולחילופין, להימנע מהרשעה, תוך שימת דגש על השיהוי הרב בהגשת כתב האישום.

בענין זה יצוין כי כתב האישום הוגש רק ביום 2.9.12, לאחר שלדברי הפרקליטות קיבלו התיק מהיחידה החוקרת במאי 2011. לטענת הסניגור, מדובר בתיק פשוט ובנאשמת שהודתה מיד, ולא הייתה לכן כל מניעה להגיש כתב האישום מיד , באופן שכיום יכולה הייתה לפתוח דף חדש בחייה. בעוד התובעת טוענת כי יחידת ההונאה מרכז שחקרה את התיק העבירה אותו לפרקליטות מחוז מרכז, ופרקליט עיין בחומר ודרש השלמת חקירה. החקירה הושלמה והתיק הועבר לפרקליטות מחוז דרום. פרקליט סבר שיש לקבל מסמכים מהבנק ששם היה פתוח החשבון ששימש את הנאשמת ובהתאם נתבקש ונתקבל צו של בית משפט ב- 29.8.12 לקבלת המסמכים, שצורפו לתיק החקירה, ורק לאחר מכן הוגש כתב האישום.

הדיון נקבע למענה ראשון ב- 13.12.12 ונדחה על פי בקשת הסניגור ל- 24.1.13 ושוב נדחה על פי בקשת הסניגור ל – 7.3.13. בהמשך, על פי בקשה נוספת של הסניגור, נדחה ל- 16.5.13, מועד בו הוצג הסדר הטיעון על פיו כתב האישום תוקן ונדחה ל- 7.11.13 לקבלת תסקיר ולטיעונים. לא התקיים דיון ב- 7.11.13 ונדחה ל- 28.11.13.

הסניגור טוען כי בשל השיהוי הרב כאמור נגרם עינוי דין ממשי לנאשמת , עינוי דין המצדיק ביטול האישום , טענה אותה לא מצא לנכון לטעון בטרם מענה לכתב האישום, או לחילופין, ביטול ההרשעה והטלת צו של"צ, למרות ששירות המבחן כלל לא ממליצים על כך. מבלי לחוות עמדה עונשית ביקשתי שתתקבל חוות דעת ממונה.

הסניגור תמך טענותיו בפסיקה כמפורט:

בת.פ. 6337-03-11 שלום תל-אביב, מדינת ישראל נ' חלק ואחרים, מיום 16.11.11, אישום בעבירה של גניבה ממעביד בשווי 9,000 ₪ במקרה אחד, ובמקרה אחר 2,000 ₪. נטען כי כתב האישום הוגש לאחר שיהוי של 4 שנים ללא הצדקה. באותו ענין נתקבל ערר שהגישה המתלוננת לאחר שהתיק נסגר, ובית משפט ציין כי שיהוי של 4 שנים מיום ביצוע העבירה ושיהוי של שנתיים מהיום שבו הפרקליטה בחנה שוב התיק, איננו סביר, ולא ניתן להסכים כי נעוץ אך ורק בעומס עבודה, לאור העובדה שהתיק איננו סבוך ויש רשימה מצומצמת של עדים. בית המשפט קבע כי השיהוי הבלתי מוצדק פגע בזכותם של הנאשמים למשפט הוגן. כמו כן, העלה ספק באם עמדה המדינה בחובת היידוע והשימוע. בסופו של יום, נוכח ריבוי הליקויים מצא בית המשפט כי מדובר במקרה חריג המצדיק ביטול כתב האישום מחמת טענת הגנה מן הצדק.

ת.פ. 1297/04 שלום רחובות, מדינת ישראל נ' ראובן, זיוף שיקים, שימוש בשיקים מזויפים וקבלת דבר במרמה, בית משפט נמנע מלהרשיעו, לאחר שהתרשם שמדובר במי שאיננו בעל דפוסי התנהגות עבריינים, תוך שמתחשב בחלוף הזמן של 3 שנים, מעת ביצוע העבירה ועד להגשת כתב האישום.

ת.פ. 10037-07-11 שלום-תל-אביב, מדינת ישראל נ' פטלביץ', מספר עבירות של טיפול רשלני בתרופות, עיסוק במכירה והפצה תוך הפרה של סימני מסחר והחזקת טובין המפרים, אי קיום חובת מרשם ומכירה של תכשיר ללא מרשם, ויאגרה וסיאליס. העבירות נעברו במהלך שנת 2007 וכתב האישום הוגש בשנת 2011, ובית משפט ציין כי אלמלא השיהוי הבלתי סביר מתחם הענישה הראוי נעה בין מאסר בעבודות שירות ל- 12 חודשי מאסר, לצד קנס משמעותי, אולם בשל השיהוי הבלתי סביר והקיצוני, שלא נבע מהתנהגות הנאשם, מצא כי יש בכך להשליך על קביעת מתחום הענישה ההולם וזאת במסגרת נסיבות נוספות הקשורות בביצוע עבירה שיש בהן לקבוע מתחם עונשי הולם על פי סעיף 40 יב' לחוק העונשין. ולכן, הסתפק ב- 6 חודשי מאסר מותנה, צו של"צ וקנס כספי.

ת.פ. 40209/08 מחוזי-תל-אביב – יפו, מדינת ישראל נ' שמואלי מיכל, עבירות של התעללות בקטין ותקיפת קטין על ידי גננת . העבירות נעברו במהלך שנת 2004, כתב האישום הוגש כעבור 3 שנים ו- 9 חודשים. בית המשפט החליט לבטל את ההרשעה בשל עברה הנקי והאפשרות הקלושה שתשוב לעבור עבירות דומות בעתיד, הנזק הלא מידתי שיגרם לה בעקבות ההרשעה, לקיחת האחריות והבעת החרטה ובשל חלוף הזמן ועינוי הדין המתמשך שרובץ לפתחה של המאשימה.

ת.פ. 1956-02-12 שלום –תל-אביב, מדינת ישראל נ' פולנצקי, שתי עבירות של קבלת דבר במרמה בסכום קרוב ל- 23,000 ₪. כנגד הנאשם היה תלוי מאסר מותנה, בית המשפט סבר שראוי היה לגזור דינו למאסר נוכח חומרת המעשים והעבירות, אך בשל השיהוי הניכר שחל בהליכי החקירה, כשהתלונות מהשנים 2008 - 2009 ונחקר לראשונה רק במרץ 2011, הסתפק בענישה מרתיעה.

ת.פ. 41299-03-11 שלום-תל- אביב, מדינת ישראל נ' יוסף, פציעה בנסיבות מחמירות, שחייבה 142 תפרים שהותירו צלקת גדולה וכן נגרמה למתלונן פוסט טראומה וסבל מדיכאון. העבירות מאוגוסט 2006 אך כתב האישום הוגש רק ב- 14 מרץ 2011. בית משפט ציין כי לא הובא בפניו כל הסבר לשיהוי הרב בהגשת כתב האישום, אף שהשיהוי המקומם לבדו לא הצדיק ביטול האישום. אולם, תיק החקירה אבד ולא ניתן לשחזור ולא ניתן גיבוי מלא לראיות שהיו בו ובהעדר הסבר לנסיבות האובדן, סבר כי מדובר ברשלנות חמורה של התביעה שפגעה ביכולת הנאשם להתגונן , ולכן כתב האישום בוטל.

ת.פ. 1226/02, שלום-ירושלים, מדינת ישראל נ' יוסף לוי, עבירה של גניבת כרטיס חיוב, הונאה בכרטיס חיוב והתחזות לאחר. בית המשפט קבע כי מדובר בשורת עבירות שבוצעה בנסיבות חמורות במיוחד, אך למרות זאת, בהתחשב בנסיבות אישיות יוצאות דופן, ובפגיעה שתפגע משפחתו אם יפוטר, ולאחר שסילק החוב לחב' האשראי, נמנע מהרשעתו.

ת.פ. 1435/03 , שלום-תל-אביב, גניבה ממעביד, סכום שהגיע ל- 20,000 ₪. בית המשפט השתכנע כי מדובר בכישלון חד פעמי שאינו מאפיין התנהגותו בדרך כלל והנסיבות אינן מצדיקות להטביע בו חותם של פליליות שיגרום נזק בעתיד ולכן בוטלה ההרשעה.

באשר לביטול האישום מחמת טענת הגנה מן הצדק בשל השיהוי: