פרקליטות המדינה, מחלקה כלכלית נ' סלמאן

הכרעת דין

העובדות וגדר המחלוקת

1.נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות מיסים כפי שיפורט להלן.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון שכלל תיקון כתב האישום והודאת הנאשם, אולם הנאשם ביקש לחזור בו מהודאתו ובהסכמת הצדדים אפשר לו בית המשפט לחזור מההודאה (התיק נדון בשעתו בפני כב' השופטת פרידמן – פלדמן). הצדדים הסכימו על הגשת תיק מסמכים שכלל את עיקרי הראיות בתיק, ובנוסף נשמעו עדויות.

על פי הנטען בכתב האישום הנאשם עסק במתן שירותי קבלנות בניין ושיפוצים, וביצע עבודות בעצמו ובאמצעות פועלים העסיק, כאשר בדרך כלל עבד כקבלן משנה של קבלני מבניין שעבדו עבור חברת עמידר ועירית ירושלים. הנאשם לא דיווח לרשויות המס על תחילת עיסוקו כעצמאי, לא דיווח כלל על הכנסותיו מהפעלת העסק. הוא נהג להוציא חשבוניות פיקטיביות של חברות שונות וכן מסר למקבלי השירותים מסמכים כגון אישורי ניכוי מס במקור ואישורים על ניהול ספרים של אותן חברות. כל זאת ביצע הנאשם, על פי הנטען, משנת 2001 ועד יוני 2005, אז נעצר ונחקר על ידי רשויות המס.

2.באישום הראשון מיוחסות לנאשם עבירות של אי הודעה על תחילת התעסקות לפי סעיף 215 א(א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ"א-1961 (להלן: פקודת מס הכנסה; הפקודה), וכן הימנעות מרישום כעוסק לפי סעיף 117 (א)(5) לחוק מס ערך מוסף התשל"ו-1975 (להלן: חוק מס ערך מוסף; חוק מע"מ; החוק). באישומים השני עד החמישי נטען כי בשנים 2001-2005, בהתאמה, הנאשם ביצע עבודות כבלן משנה עבור חברות קבלניות שונות. תמורת התשלומים ששולמו לו עבור עבודתו מסר הנאשם לחברות אלו מסמכים וחשבוניות פיקטיביות של חברות אחרות שהנאשם לא היה קשור אליהן ואשר לא ביצעו את העבודות, והכל בכוונת מרמה ובמטרה להתחמק ממס. באישומים אלו יוחסו לנאשם עבירות של מרמה, ערמה ותחבולה לפי סעיף 220(4), 220(5) או 220(6) לפקודת מס הכנסה, אי קיום דרישות לפי סעיף 216 לפקודה ועבירות לפי סעיפים 117(ב)(3) וסעיף 117(ב)(13) לחוק מס ערך מוסף. סכומי התקבולים המיוחסים לנאשם עמדו על 74,178 בשנת 2001, 161,746 ₪ בשנת 2002, 564,432 בשנת 2003, 198,945 בשנת 2005 ו-156,020 בשנת 2005.

הנאשם טען בתשובתו לאישום, לפני הסדר הטיעון וגם לאחר חזרתו מההסדר, כי עבר כשכיר ולא כקבלן עצמאי, וכי העדויות נגדו נובעות מ"קומבינה" של העדים נגד הנאשם.

3.ראיות התביעה נגד הנאשם מבוססות על מספר מקורות: עדויות הקבלנים שעבורם עבד הנאשם כקבלן משנה, אשר העידו כי הנאשם ביצע עבודות עבורם כקבלן משנה ולא הועסק על ידם כשכיר, עדויות בעלי תפקידים בחברת עמידר התומכים בעדויות הקבלנים, התנהגותו של הנאשם עצמו במועד פתיחת החקירה נגדו כאשר נפגש עם אחד הקבלנים, עדות בעל אחת החברות שהנפיקו כביכול את החשבוניות בהן עשה הנאשם שימוש, וכן סתירות ותמיהות בגירסתו של הנאשם.

עדויות הקבלנים

4.העד שחר ברזני הוא קבלן שיפוצים ופעל באמצעות חברות שבבעלותו - ש. ברזני תשתיות בע"מ ושחד"ר.

בבית המשפט העיד ברזאני:

"ש. יש לך עובדים משלך

ת. לי תמיד יש עובדים משלי אבל חלק מהעבודות אני מוסר לקבלנים.

ש. לדוגמא איזה קבלנים

ת. מכל הארץ, יש מכל הארץ. ראתב (דהיינו הנאשם – ח.מ.ק) ברור שאני מזהה. לא מכחיש שהוא היה קבלן משנה שלי.

ש. כמה זמן ובאיזה תקופה עבד אצלך כקבלן משנה

ת. בערך בתקופה שאמרת.

ש. באיזה פרוייקטים

ת. עמידר, גן ילדים נעמ"ת, מעט שיפוצים בבתי ספר בירושלים.

ש. ומה סיכמתם לגבי חלוקת הרווחים