פרץ קובי }קטין{ נ' דעבול ואח' - פסקדין

החלטה

המינוי

בקשה למינוי מומחים שהנתבעת התנגדה לה באופן גורף  .

בדיון צמצם התובע, בשלב זה בקשתו למינוי בתחום הנוירולוגי  ולמינוי מומחה בתחום הראיה, והסתפק בכך שהנוירולוג יחווה דעתו לעניין הצלקת.

לאחר שעיינתי במסמכים, והצדדים השמיעו טענותיהם, הנני מורה על מינוי על מינוי המומחים הבאים

 בתחום הנוירולוגי פר'  נתן גדות

בתחום העיניים :פר'   אהוד אסיה  

המינוי הוא מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה –1975 (להלן:"החוק") ותקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ו-1986( להלן:"התקנות") משהתרשמתי בשים לב למסמכים ולנסיבות שלפני ,שמתקיימת "ראשית ראיה" למינוי בתחום אלה.

 הנמקת  המינוי לאור הדוקמנטציה רפואית

 לשם המחשה אתייחס בקליפת אגוז לנתונים ולחלק מהמסמכים הלא מעטים שצורפו  התובע קטין,  שנפגע ביום  18.1.08  מפגיעת רכב חולף שפגע באופניים עליהן נסע ונחבל גם בראשו . מדו"ח של מ.ד.א  מיום התאונה,  עולה קיום חתך עמוק ורחב מעל עין ימין

אשר לתחום הנוירולוגי ולתחום הראיה - במכתב השחרור של מחלקה לנוירוכירורגית ילדים  24.1.08 התייחסו גם לכך שהגיע    לחדר המיון כשעיניו עצומות ולא נפקחו לכאב . בשהותו בחדר טראומה נוצר חשש להתדרדרות במצב הכרתו בבדיקתו בוצע  סי טי ראש הודגם גם דמם קל בחדר לטרלי ימיני  ונמצאו שברים מרובים בארובת עין ימין .יממה לאחר קבלתו עלה גם כי בבדיקת רופא עיניים נכתב "ללא רושם של פגיעה בגלגל העין , אך אין ראיה מימין?"- לאחר פגיעתו שהה במעקב במרפאת עיניים במסמך מיום 22.1.08 צוין שאין תגובה לאור בהקשר זה ראה גם מסמך מיום 18.4.10 המתייחס בין היתר לכך שבעין ימין אין תגובה בגירוי ישיר לאור ושדה ראיה מוגבל.

ההלכה המצדיקה מינוי לאור המסמכים

הלכה מושרשת היטב, היא שתנאי למינוי מומחה רפואי  ע"י  בית המשפט לפי סעיף 6א לחוק  הוא  "ראשית ראיה"  הן  ל"קיום נכות" והן לכך שנגרמה לתובע "בקשר סיבתי " לתאונת הדרכים.ראה למשל, כב' השופט אור ברע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד(2) 216, 220-219 (1990)) (להלן: "עניין מטלון")( התייחס  ראה  כב' השופט ריבלין  ברעא 09 / 4911 סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' אליעזר כשרי [לא פורסם)( 29.7.2009)( להלן"עניין כשרי")

אמנם, אין נוסחה מתמטית לאומדן  ראשית ראיה  ( להבדיל מראיה ) הנטייה היא להקל בדרישה לרקע העדפה שלא לחסום תובע על הסף  תוך מניעת בירור ראייתי .שכן, מינוי המומחה  הוא הדרך היחידה להוכחת נושא שברפואה  בהליך לפי סעיף 6א לחוק  השווה לכב' השופט ש. לוין  בעא 91 / 219 אבנר הראל נ' סהר חב' לבטוח בע"מ  ( לא פורסם)( (25.2.91  )  כך גם מיושמת זכות גישתו לערכאות.

על מנת לחסוך התנגדויות  ודיונים  הפסיקה נתנה "סימנים" שבהתקיימם למעשה קשה לחלוק על קיום הדרישה וקל יותר אף להסכים למינוי בטרם תביעה , בשים לב לתקנות. ראה לעניין "שבר" למשל מכב' השופט אור ברעא 98 / 3497 חנן רזין נ' המגן, חברה לבטוח בע"מ נב (5) 136, עמוד 138-139(12.11.1998)( להלן:"עניין רזין"):" הנני סבור, שקיומו של שבר בעצם מהווה ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה רפואי. ככלל, אין לבית המשפט ידע רפואי מספיק להכריע בשאלת תוצאתו של שבר עקב תאונה "  כמבואר ב"עניין כשדי" מסתפקים גם ברמת סבירות נמוכה לקיום קשר סיבתי במקרה מתאים מאזנים מול תשלום ההוצאות .

לאור ישום הפרמטרים הנ"ל  על המצוי בתיעוד ולאחר הטיעון  ימונו המומחים.

הנחיות למומחים שמונו

אם קיימת מניעה ממינוי המומחה ו/או מתן חוות דעת במועד יודיע על כך המומחה בהקדם.

המומחה יעיין במסמכים הרפואיים שיומצאו לו, יבדוק את התובע ויקבע

ממצאים לגבי המצב  הרפואי בעקבות האירוע נשוא התביעה (להלן: "התאונה ") במיוחד יתייחס לעניינים הבאים: