פרץ נ' מפלגת העבודה הישראלית ואח'

פסק דין

בפני תובענה, שהוגשה על דרך המרצת פתיחה, בה התבקש ביהמ"ש ליתן צו הצהרתי הקובע כי פסק הדין שניתן ביום 8.8.11 ע"י מותב הערעורים במוסד לבירור עתירות במפלגת העבודה הישראלית, בראשות עו"ד ד"ר שמואל סעדיה, בערעור שהוגש על החלטת עו"ד כרמי מיום 24.7.11 – בטל ומבוטל.

עוד התבקש ביהמ"ש לקבוע כי יהא על המשיבים 1 ו-2 להמשיך ולדון בכל אותם עררים אישיים אשר הוגשו על ידי מתפקדים ממפלגת העבודה הישראלית, בהתאם להחלטות למוסד לבירור עתירות מן הימים 24.7.11 ו-28.7.11.

1. בהנפשות הפועלות:

העותר הינו חבר כנסת, ואחד המועמדים לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה הישראלית (להלן: "המפלגה"). אף המשיבים 5 ו-6 הינם מועמדים לתפקיד יו"ר המפלגה.

המשיבים 1- 4 הינם מוסדות המפלגה האמונים על הבחירות ליו"ר המפלגה והפיקוח עליהן.

בעלי העניין האמיתיים בסוגיה שבמחלוקת ואשר אינם צד פורמאלי בתביעה שבפני, הינם למעשה אותם 823 מתפקדים אשר שמם נגרע מספר הבוחרים, ואשר את קולם לא שמעתי, הגם שבהחלטה ראשונית קבעתי כי יש להמציא להם העתק מכתב התביעה.

2. הרקע לתובענה – תופעת המתפקדים הכפולים.

להלן השתלשלות העניינים הרלוונטית לעתירה שבפני:

ביום 18.7.11 הגישו המשיבים 5 ו-6 למוסד לבירור עתירות "עתירה דחופה ובהולה", בה נתבקש סעד לפסילת טופס הערעור שנשלח ע"י המפלגה למתפקדים הכפולים. העתירה נדונה ע"י הדיין עו"ד גד כרמי. בהחלטתו מיום 24.7.11, הנושאת את הכותרת "פסק דין", נקבע כי הטופס נשוא העתירה אכן משולל תוקף משפטי. עוד נקבע בהחלטה כי המתפקדים שהתפקדו עד ליום 7.6.11 ואשר התפקדותם נמצאה כפולה "מחוייבים בהחלטה שיפוטית כדי לאשרם לספר א' או ב'". כפועל יוצא, נגרע רישומם של 823 מתפקדים (להלן: "קבוצת 823"), אשר ביקשו לעבור ממפלגות אחרות למפלגת העבודה, מספר א'.

ביום 26.7.11 הגיש המבקש למוסד לבירור עתירות במפלגה כתב ערעור על החלטתו של הדיין גד כרמי, בו עתר לביטול את ההחלטה ולמתן הוראה בדבר רישומם של חברי קבוצת 823 בספר א'.

לחילופין, ביקש להאריך את המועד להגשת טפסי הערעור ע"י קבוצת 823 עד ליום 2.8.11.

הערעור נקבע לדיון בפני הרכב תלתא בראשותו של היו"ר עו"ד ד"ר שמואל סעדיה, ובפני החברים הנוספים עו"ד דוד יגול וגב' שולה אנגלנדר. (להלן:"ההרכב")

ביום 28.7.11 ניתנה ע"י ההרכב החלטה המאריכה את המועד להגשת העררים הפרטניים עד ליום 2.8.11 שעה 17:00, והעררים אכן הוגשו במועד זה.

ביום 3.8.11 הגיש המבקש בקשה למחיקת ערעורו, בהנמקה לפיה הגשת העררים האישיים ע"י קבוצת 823 מייתרת את ערעורו, והמחיקה מתבקשת, לדבריו "על מנת לחסוך מזמנו של המוסד ושלא להכביד ו/או לעכב את הדיון הפרטני בעררים האישיים".

בהמשך אף הגיש המבקש "בקשה דחופה להפסיק את הדיון בעררים האישיים", בה טען כי אלו צריכים להידון בפני דן יחיד, ולא בפני הרכב תלתא, שכן זכותם של העוררים להשמיע את טענותיהם בפני הדיין, איש איש וטענותיו. משכך, עתר המבקש "להפסיק את הדיון בעררים האישיים ולהעביר את העררים למזכירות המוסד על מנת שתפיץ אותם בין כל חברי המותבים הדנים בעררים האישיים".

בהחלטתו ביום 7.8.11 דחה יו"ר ההרכב ד"ר סעדיה את בקשת המבקש למחיקת ערעורו, אף דחה את הבקשה להפסיק את הדיון בעררים האישיים.

בו ביום, דהיינו ביום 7.8.11, הודיע חבר ההרכב עו"ד יגול לדר' סעדיה כי לאור העובדה שב"כ המבקש ביטל את הערעור, לא ניתן לדון בעניינו, וכי "דין העתירה להתבטל ודין התיק – להיסגר". חברת המותב השלישית הגב' אנגלנדר הצטרפה להודעה זו.

אף על פי כן מצא לנכון ד"ר סעדיה לדון בערעור ולהכריע בו, וביום 8.8.11 הוציא תחת ידיו פסק דין מנומק הדוחה את הערעור, והקובע כי קבוצת ה- 823 אינה רשאית להשתתף בבחירות ליו"ד המפלגה(להלן:"פסק הדין"). לפסק הדין צורפה החלטה שניתנה ע"י החבר עו"ד יגול ככל הנראה ביום 3.8.11, אשר גם לפיה דין הערעור להדחות.

על פסק דין זה קובל המבקש בעתירה שבפני.