פרץ ואח' נ' פלדמן אור - פסקדין

החלטה

הזוכים הגישו לביצוע כנגד החייבת שטר חוב שנעשה על ידה ע"ס 25,000₪.

שטר החוב מציין בשולי עמודו הראשון והיחיד, מתחת לכותרת "כללי" המצויה מתחת לאימות חתימת עושה השטר: "שטר זה נערך בכפוף לחתימת הסכם פשרה בין הגב' יעל פלדמן, לבין עו"ד סיון משעלי, ב"כ הזוכים מילי ויובל פרץ. שטר זה יוגש לביצוע במידה והסכם הפשרה יופר, ויוגש בצירוף הסכם הפשרה".

אכן הסכם הפשרה בין הצדדים מיום 24/10/2011 הוגש יחד עם הבקשה לביצוע שטר.

המבקשת הגישה התנגדות הנסמך בתצהירה (לכתחילה הוגש רק עמודו הראשון של התצהיר, אולם בסופו של יום כל התצהיר היה בנמצא במעמד החקירה הנגדית שהתקיימה ביום 05/02/2013).

בתצהיר מוצהר, כי עיקרו של הסכסוך בתיק נשוא ההתנגדות הוא, בתביעה שהוגשה ע"י הזוכים כנגד החייבת בת 234,537 ₪ אשר בסופה הולידה חיוב כל כ- 5% מסכום התביעה.

לאחר מתן פסה"ד הסכימה החייבת עם ב"כ הזוכים דאז, כי פסה"ד ישולם בתשלומים ואמנם מסרה היא לזוכים באמצעות עורכת דין ממשרדה דאז, שקים אל משרד ב"כ הזוכים, האחרון שלח את שליחתה (עו"ד רוזאנה קלאס) בבושת פנים.

בהמשך מצהירה החייבת, כי ניסתה באמצעות צדדים שלישיים לפנו תאל הזוכים במישרין אבל לא הצליחה להגיע אליהם להסדר כלשהו.

באוקטובר 2011 פנתה עו"ד ששמה סיון מטעם הזוכים והוסכם בין השתיים, כי החוב ישולם בתשלומים חודשיים בני 3,000 ₪.

ימים מספר לאחר מכן הגיעה עו"ד סיון לביה"ח הלל יפה והביאה עימה הסכם לחתימה בו הוגדר החוב במקום 13,000₪ לסכום של 15,000₪.

ההסכם נחתם באותו מעמד, אולם, מצהירה החייבת, כי לא קיבלה העתק ממנו מהטעם שהוספו אליו סעיפים בכתב יד כאמור בסעיף 8 לתצהירה.

להבטחת התשלום עפ"י ההסכם נעשה ע"י החייבת שטר החוב נשוא תיק ההוצל"פ שבכותרת.

החייבת מצהירה, כי החלה לשלם עפ"י ההסכם, כי התשלומים היו קשים לה, אולם בסופו של יום עמדה בכולם עד אשר קיבלה עיקול בבנק באמצעות המרכז לגביית קנסות בגין האגרה שלא שולמה.

ביום 23/7/2012 שילמה את האגרה, אולם, הבהירה לזוכים, כי לא תשלם סכום זה פעמיים באמצעות שיחת טלפון בינה לבין ב"כ הזוכים.

בנסיבות אלו, ביטלה את השיק האחרון נשוא ההסדר, ע"ס 3,000₪ בגין האגרה ששולמה על ידה.

הגם שבקשת הביצוע כוללת את אותו הסכם הנזכר בשטר החוב מצהירה החייבת משום מה, כי לא צורף הוא.

בחקירתה הנגדית העידה המבקשת, במענה לשאלה, מה הטענה שלך בעצם, כי הטענות שלה מופיעות בתצהיר ומעבר לזה מבקשת היא לקבל עותק מהסכם הפשרה על מנת להרחיב טענות שלא נטענו משום החשש כי הן אינן מדויקות בהיותן מבוססות על זכרון, כאשר נשאלה, מדוע נחתם הסכם הפשרה, ענתה, היה פס"ד. כאשר נשאלה האם נכון כי האגרה הנזכרת בתצהירה כמשולמת על ידה אינה אלא אגרה השייכת להליך של הודעת צד ג' בו נקטה המבקשת בהתדיינות אחרת ענתה "אני לא מודה בחוב ואומר למה, מכיון שבפועל יכול להיות שהכסף הזה נותב למקום מסוים והוא לא היה אמור להיות מנותב..."

כאשר נשאלה מדוע שילמה במרכז הגבייה מבלי לברר על מה היא משלמת ענתה, כי נאמר לה שם שזו מחצית שנייה של אגרה לפני הוכחות.

כאשר נשאלה ע"י ב"כ הזוכים האם פנתה אליה על מנת לקבל העתק מהסכם הפשרה אמרה, אני חושבת שכן אבל אין לי אותו ומכל מקום לא זכרה מה הייתה התשובה שקיבלה מב"כ הזוכים.

על שאלות נוספות ענתה, זה לא רלבנטי ומסכים אני שאכן השאלות לא היו רלבנטיות לדיון.