פרץ ואח' נ' נחום ואח' - פסקדין

פסק דין

העובדות וטענות הצדדים

1. תביעה ותביעה שכנגד.

התובע בתביעה העיקרית הוא עו"ד עודד פרץ (להלן: עו"ד פרץ), והנתבע בתביעה זו הוא מר שלומי נחום (להלן: נחום).

עניינה של התביעה העיקרית הוא חוב נטען של שכ"ט עו"ד, בסך 3,500 ₪.

התביעה שכנגד היא תביעתו של נחום כנגד עו"ד פרץ, ע"ס 50,000 ₪, ועניינה הוא נזקים אשר לטענת נחום הסב עו"ד פרץ לו ולמשפחתו.

2.עו"ד פרץ פתח הליך הוצל"פ לשם פירעון שיק ע"ס 3,500 ₪ (להלן: השיק), אשר נחום משך לפקודתו כחלק משכר-טרחתו, ולאחר מכן ביטלו.

בהתנגדות שהגיש לביצוע השיק טען נחום כי הוא פנה אל עו"ד פרץ על מנת שייצג אותו במשא ומתן עם ב"כ בנק הפועלים, עו"ד גולן, בקשר לתיק הוצל"פ אשר בנק הפועלים ניהל כנגד נחום.

ביום 1.12.10 (יום ד' בשבוע) נחתם בין השניים הסכם שכר-טרחה (להלן: ההסכם).

באותו מעמד שילם נחום לעו"ד פרץ 500 ₪ ומשך לפקודתו את השיק, למועד פירעון 10.12.10.

נחום טוען כי העמיד תנאי מהותי לשכירת שירותו של עו"ד פרץ: כי עו"ד פרץ ייצור בדחיפות קשר עם עו"ד גולן לשם ניהול משא ומתן. נחום טוען כי הדחיפות נבעה מכך שארבעה קרובי משפחה שלו היו ערבים לחובו לבנק הפועלים. לטענת נחום, עו"ד פרץ לא קיים תנאי זה, וכשהסתבר הדבר לנחום, למחרת, הוא איבד את האמון בעו"ד פרץ.

כבר למחרת ההתקשרות, ביום 2.12.10, פנו הוריו של נחום אל עו"ד גולן, ועוד באותו יום נחתם הסכם להסדרת פירעון חובו של נחום לבנק הפועלים, ובכך התייתר הטיפול בעניין על ידי עו"ד פרץ.

אותו יום (יום ה') פנה נחום אל עו"ד פרץ, במייל (נספח ב' לתצהירו של נחום; להלן: ההודעה על הפסקת הייצוג). במסמך זה כתב נחום כי בפגישה ביום הקודם הוא ביקש מעו"ד פרץ ליצור קשר עם עו"ד גולן "עוד היום", וכי עניין זה היה חלק מההתקשרות ביניהם. נחום כתב כי בשיחה בין השניים, ביום 2.12.10, שינה עו"ד פרץ את טעמו ואמר כי עליו ללמוד את החומר וביקש שנחום יתקשר אליו ביום ב'.

נחום מבקש מעו"ד פרץ להפסיק את הטיפול בעניינו, "מאחר שהעברתי את הנושא לעורך דין אחר שיצר איתם קשר עוד היום".

בהמשך מבקש נחום מעו"ד פרץ להחזיר לו את השיק ומודיע לו כי ביטל אותו (עו"ד פרץ טוען כי השיק חזר בשל העדר כיסוי מספיק, ולא בשל ביטולו).

עוד כתב נחום בהודעה על הפסקת הייצוג כי את הסכום של 500 ₪ ששילם מותיר הוא בידי עו"ד פרץ כשכר טרחה עבור הייעוץ הראשוני. עו"ד פרץ סירב להסכים לכך.

למחרת, ביום ו', 3.12.10, הגיע נחום אל משרדו של עו"ד פרץ, שמצוי בביתו, וביקש שיחזיר לו את השיק ואת מסמכיו, אך עו"ד פרץ סירב לקבלו, ונחום עזב את המקום. נחום טוען שאז התקשר אליו עו"ד פרץ וביקש שיחזור למשרדו, וכאשר נחום עשה כן, הסתבר שעו"ד פרץ הזמין את המשטרה וטען שנחום איים עליו בסכין, דבר שנחום כופר בו מכל וכל.

בעקבות תלונה זו של עו"ד פרץ נחקר נחום במשטרה ושוחרר בערבות.

לאחר מכן הגיש עו"ד פרץ כנגד נחום תלונה נוספת במשטרה, ובה טען כי ביום א', 5.12.10, הגיע נחום פעם נוספת לביתו. בעקבות תלונה זו נחקר נחום שוב במשטרה והושם במעצר בית למשך חמישה ימים.

נחום מצידו הגיש כנגד עו"ד פרץ תלונה במשטרה, בגין עלילת שווא, בטענה כי ביום 5.12.10 הוא שהה במקום עבודתו ולא הגיע כלל אל עו"ד פרץ. נחום טוען כי הוא הוכיח את טענתו זו באמצעות מעסיקו ומצלמות אבטחה שבמקום עבודתו.