פרעתי בשטרות - טענות בסמכות רשם וטענות שאינן

במסגרת תיק ההוצל"פ, הוגשו לביצוע שלושה שטרות, בסכום של 2,630 ש"ח כל אחד, במועדי פירעון 10/5/2003, 10/7/2003 ו- 10/9/2003, לאחר ששטרות אלה חוללו.

תיק ההוצל"פ נפתח ביום 2/12/2004.

ביום 13/11/2011 הוגשה בקשה בטענת פרעתי, במסגרתה טען החייב, כי הזוכה הינה הבעלים של דירה, אותה שכר החייב ורעייתו. לשם הבטחת דמי השכירות, בהם חויב על פי הסכם שכירות, ניתן שטר חוב לביטחון על סכום של 20,000 ש"ח, לטובת הזוכה.

לטענת החייב, בתום תקופת השכירות, טען הזוכה כי נותרו חובות בגין דמי השכירות והשטר הוגש לביצוע בתיק הוצל"פ מספר 01-77734-04-3.

במסגרת תיק זה הגיעו הצדדים לפשרה, אשר כנגדו נתן החייב 7 שיקים לתשלום החוב, שיקים אלו נפרעו ועל הזוכה היה להשיב את שטר החוב לחייב.

לטענת החייב, במסגרת תיק זה הוגשו לביצוע " שיקים שנמסרו בשעתו עבור דמי השכירות בגין הדירה לזוכה" ועם הגעת הצדדים במסגרת תיק ההוצל"פ, שנוהל בלשכת ההוצל"פ בתל-אביב, סבר לתומו כי הזוכה אינה זכאית לכספים, בגין חוזה השכירות מעבר לאמור.

עוד הוסיף החייב, כי שיקים אלו אשר הוגשו לביצוע, היו לפקודת " קרן עזרא לבני תורה" (להלן: "קרן עזרא") ובעת שחוללו, פנה אליו הבעלים של הדירה וביקש להסדיר החוב וכנגד השיקים שילם סך של 10,000 ש"ח.

החייב צרף קבלה מס' 0481 מיום 9/6/2004 של " מוסדות אור יצחק קרן עזרא לבני התורה" עליה כתוב " חוב שכ"ד לשנת 2003 ע"ח.

הזוכה התנגדה לטענות החייב וטענה כי היא זו אשר נשאה בחוב של החייב לקרן עזרא ומכוח הסכמים בינה לבין קרן עזרא, על החייב להשיב לה הסכומים (יצוין כי לא הוגשו מסמכים בדבר התשלום שבוצע על ידי הזוכה לקרן עזרא).

הזוכה טען, במסגרת התגובה שהוגשה, אין כל קשר בין השטר לשיקים שהוגשו לביצוע, כאשר החוב שנפרע בתיק ההוצל"פ האחר היה עת תיק זה היה פתוח ולאחר כארבעה חודשים מהמועד בו בוצעה במסגרתו מסירת האזהרה לחייב,

במסגרת הדיון שהתקיים בפני, ביום 06.06.12, טען הזוכה, כי "שטר החוב שניתן מכוח הסכם שכירות לחנות אשר בבעלות קרן עזרא ולגביו הגעתי להסדר עם החייב, אשר צורף לבקשת הפרעתי, לפיו החייב שילם לי סכום של 6,500 ש"ח לשם סגירת החוב כלפי, והשיקים אשר הוגשו לביצוע במסגרת תיק זה, אשר ניתנו מהחייב לקרן עזרא בגין חוזה נפרד עימה, הנם בגין אותה שכירות של אותה חנות בבניין בבעלות קרן עזרא".

במסגרת הדיון הועלו טענות, אשר עניינן להתדיין ולהיות מוכרעות במסגרת בקשת התנגדות לביצוע שטר, שכן הכרעה בטענות בדבר האם הזוכה אוחז כשורה בשטר, האם העובדה שהזוכה קיבל השטרות לידיו, לאחר שחוללו על ידי צד ג', יש בה כדי לפגום באחיזתו, האם העדר הצגת הסכם בין הזוכה לעמותה, ממנו ניתן ללמוד כי העמותה העבירה זכויותיה בשטרות לזוכה - יש בו כדי לפגום בזכות הנטענת של הזוכה לביצוע השטרות ועוד - אינן בסמכות רשם ההוצל"פ.

יחד עם זאת, משהועלו סוגיות אלו במסגרת הדיון, שמעתי את טענות הצדדים ועל מנת לייעל ההליך, הוריתי, במסגרת החלטתי, כי על הזוכה להגיש מסמכים לביסוס טענותיו ובין היתר מסמכים לביסוס זכותו, כנטען על ידו, וזאת על מנת לייעל ההליכים.

ככל ומסמכים אלו היו מוגשים - יכול והייתי מנחה את ב"כ החייב להגיש בקשה להתנגדות לביצוע שטר, בהתאם לנסיבות התיק, וטענותיו היו נידונות ומוכרעות בפני הערכאה המוסמכת, שכן, כאמור, אין בסמכותי להכריע בהן.

הזוכה לא המציאה המסמכים לתיק, הגם שניתנו מס' הארכות מועד לעשות כן.

מעבר לאמור, טען ב"כ החייב במסגרת בקשת ה"פרעתי", כי שולם סכום של 10,000 ש"ח לפקודת קרן עזרא ביום 9/6/2004, בגין השיקים הנ"ל ולפיכך פרע את החוב.

ב"כ הזוכה טען, כי סכום זה שולם בעבור חוב אחר, שהחייב שילם לקרן עזרא בגין שכירות של חנות אחרת ולא החנות, נשוא הסכם השכירות, אשר מכוחו ניתנו השטרות, שהוגשו לביצוע בתיק ההוצל"פ.