פרנקל נ' אדרי ואח'

החלטה

זוהי בקשה לתיקון כתב תביעה שהוגש בסדר דין מקוצר כנגד המשיבים. הבקשה הוגשה בסמוך להחלטה המורה על מחיקת כותרת "סדר דין מקוצר" והעברת התובענה לפסים של סדר דין רגיל.

לטענת המבקש, תיקון כתב התביעה מתבקש נוכח ההחלטה לעיל, על מנת שיתאפשר לתובע להעלות כנגד הנתבעים את כל עילות התביעה העומדות לו בסדר דין רגיל ולא את אלה המתאימות להידון בסדר דין מקוצר. עיקר התיקון, מתייחס למשיב 1, באופן של הוספת עילה נזיקית כנגדו, בהסתמך על העובדות שפורטו בכתב התביעה המקורי.

המשיבים מתנגדים לבקשה ובפתח התגובה הם מבקשים לחקור את המבקש על תצהירו התומך בבקשה. לטענת המשיבים, הבקשה מעלה טענות חדשות ועילות שלא הוזכרו בכתב התביעה המקורי, המבקש, כך לטענת המשיבים, עושה שימוש לרעה בהליכי משפט ובחוסר תום לב עת הגיש את התביעה בסדר דין מקוצר, בכוונה לצבור יתרון מחקירה נגדית של המשיבים בבקשת רשות להתגונן. עוד טוענים המשיבים כי העתרות לבקשה תגרום להכבדה והם ייאלצו להתייחס, לטענות הנוספות שיועלו.

לאחר שקראתי את הבקשה והתגובה, אני מחליטה שאין צורך בחקירת המצהיר וכי דין הבקשה להתקבל.

תיקון כתב תביעה מוסדר בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 שקובעת כלהלן:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."

גישת בתי המשפט לתיקון כתב תביעה היא ליברלית, אך לצידה סייגים והגבלות, שאחת מהן, שאין מתירים בדרך כלל, תיקון שיש בו הוספת עילה חדשה. על כן יש לבחון את השאלה האם מדובר בתיקון המתייחס לעילה הקיימת, וכאשר תבחן השאלה יינתן למושג "עילה" משמעות רחבה. (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית ע' 154).

השיקול העיקרי בבחינת בקשה לתיקון כתב תביעה הינו, האם התיקון יביא לדיון את השאלה שהיא באמת השאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים, כמתחייב מהוראת התקנה.

שוכנעתי כי קבלת הבקשה תייעל את הדיון ותעלה את השאלה האמיתית השנויה במחלוקת. כעולה מבקשת התיקון, תיקון כתב התביעה נדרש לשם בירור התנהלותו ואחריותו של משיב 1 כלפי התובע, שבשל פתיחת ההליך בסדר דין מקוצר, לא ניתן היה להביאה בפני בית המשפט ואין מניעה לאפשר למבקש לתקן בשל כך את תביעתו. אומנם, ככלל, לא ניתן להתיר תיקון כתב תביעה ככל שהוא נוגע להוספת עילה, במקרה דנן, עילה נזיקית, ואולם, בנסיבות העניין, יש להיעתר לבקשה.

זאת, בשל העברת ההליך לסדר דין רגיל, כמו גם שמרבית העובדות המקימות את עילת התביעה נפרסו במסגרת כתב התביעה בסדר דין מקוצר, וגם אם קיימים שינויים והוספת טענות, אין בכך כדי למנוע את התיקון המבוקש, בוודאי כאשר הבקשה מוגשת בשלב מוקדם של ההליך, עוד בטרם הוגש כתב הגנה ובהתחשב שהמבקש הודיע על כוונתו לבקש תיקון כתב התביעה עוד במסגרת התגובה לבקשה למחיקת כותרת ובמכתב למשיבים שנשלח ביום 9/10/13.

אשר על כן, אני מתירה את תיקון כתב התביעה לפי הנוסח שצורף לבקשה.

ב"כ המבקש יגיש כתב תביעה מתוקן לתיק בתוך 7 ימים ממועד מסירת החלטה זו לידיו וכתב הגנה יוגש תוך 30 ימים מיום קבלת כתב התביעה המתוקן.

המבקש ישלם למשיבים את הוצאות הבקשה ושכר טרחת עו"ד בסך של 2,000 ₪.

המזכירות תשלח ההעתק מההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, א' כסלו תשע"ד, 04 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: