פרנקו נ' מדינת ישראל - פסקדין

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

רישיון הנהיגה של המבקש נפסל ביום 17.1.14 למשך 30 יום לאחר שנרשם לו דוח המייחס לו נהיגה בשכרות בכך שהיה תחת השפעת סמים.

המבקש טען בבקשתו כי הוא "עומד על חפותו" וכי אין ראיות לכאורה נגדו. המבקש לא צירף תצהיר, ולא מסר כל גרסה עובדתית לא באשר לעבירה ולא באשר לנסיבות רישום הדוח. הסנגורית הועמדה על דברים אלה בפתח הדיון, אך לא ביקשה לתקן את בקשתה, אלא טענה כי לא היתה הצדקה לדרישה לבדיקה ולא הצדקה לחיפוש ברכב. עוד טענה הסנגורית כי מדובר במי שפרנסתו על הנהיגה, והוא אינו מסוכן, כך שאין הצדקה לפסילתו המנהלית, ואם יורשע בהמשך יבוא על עונשו.

כידוע, בעת דיון בבקשה מעין זו, יש לבחון שתי שאלות: הראשונה, האם קיים בשלב זה חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר הנדרשת בעת הדיון באישום לגופו; השניה, האם המשך נהיגתו של המבקש מסכן את שלום הציבור כאשר שאלה זו נבחנת בהתחשב עברו התעבורתי של המבקש ובנסיבות האירוע הספציפי.

עיינתי בנסיבות המקרה, ובשלב זה של הדיון נראה כי קיימות ראיות לכאורה.

השוטר יניב וקנין מציין כי הרכב נעצר לבדיקה עקב "תנועה חשודה" שביצע הנוסע לעבר הספסל. מובן שאין בתנועה זו כדי לעורר חשד לשימוש בסמים, אולם יש בכך כדי להצדיק בדיקת הרכב. על פי הרישום בדוח, השוטרים הסבירו למבקש ולחזרו כי הם יכולים לסרב לחיפוש ברכב והדבר לא יפעל נגדם. כאמור לא נמסרה גרסה נגדית של המבקש, לפיכך יש לראות את הדברים כנכונים בשלב זה.

במסגרת החיפוש נמצא ברכב חומר החשוד כסם, אשר העלה חשד לנהיגה תחת השפעת סמים והדבר מצדיק לדעתי את הדרישה מהמבקש כי יעבור בדיקה. בדיקה ראשונית - באמצעות "סטיק" – מצאה בשתן חומרים אסורים ולפיכך הועברה הדגימה לבדיקת מעבדה אשר טרם הושלמה.

הסנגורית טענה כי אין בכך כדי להקים ראיות לכאורה, אולם מעבר לאמור לעיל, קיימות ראיות נוספות, לרבות הודעת המבקש עצמו בפני השוטר וקנין לפיה בתשובה לשאלה "האם השתמשת בסמים" השיב "סוף שבוע, אתמול". על דברים אלה חזר המבקש במסגרת השימוע שנערך לו מאוחר יותר בפני הקצין גליק.

סבורני כי האמור לעיל, המצאות חומר חשוד כסם ברכב, הימצאות סימנים ראשוניים בדיגמת השתן ודבריו של המבקש עצמו, די בהם כדי לענות על הדרישה לקיומן של ראיות לכאורה.

לגבי המסוכנות, וכפי שהבעתי דעתי בדיון, הרי זו עולה מעצם העבירה. אין צורך לציין חומרת העבירה של נהיגה כשאדם אינו במלוא חושיו, ובמיוחד כאשר מדובר בנהג מקצועי, אשר נוהג במשאית. כל טעות בנסיבות אלה עלולה לגרום לתוצאות קשות, כפי שלצערנו קרה לא אחת.

כבר קבע בית המשפט המחוזי כי: "מי שנוהג ברכב תחת השפעת אלכוהול, ברמה אותה קבע המחוקק כאסורה, עברו התעבורתי, ברוב המקרים (ומודע אני לצורך לבחון כל מקרה לנסיבותיו), לא צריך להיות רלבנטי. מי ששתה יפסל רישיונו ועד תום ההליכים כנגדו" (ב"ש 92994/07 יחדי יוסף נ' מדינת ישראל) ואם נכונים הדברים באשר לפסילה עד תום ההליכים, בוודאי נכונים הם באשר לפסילה מנהלית הקצובה ל – 30 יום.

סבורני כי דברי אלה נכונים גם לכל סוגי הנהיגה בשכרות, בלא הבחנה אם כתוצאה משימוש באלכוהול או בסמים, ונכונים במיוחד כאשר מדובר בנהג מקצועי הנוהג במשאית, לגביו נקבעו הוראות מיוחדות באשר לרמת האלכוהול המותרת (ואין צורך לציין כי סמים אסורים בכל רמה שהיא).

עיון בעברו התעברותי של המבקש מגלה כי אכן אין הוא נהג מסוכן בדרך כלל, אולם מנגד אף אינו בולט לטובה בעברו. לחובת המבקש 20 הרשעות קודמות בכ – 18 שנות נהיגה. רשיונו כבר נפסל פעמיים בידי בתי המשפט בשל עבירות קודמות, ובמקרה שלישי הוארכה פסילה מותנית שהוטלה עליו קודם לכן.

אין ספק כי ההחלטה פוגעת במבקש ובכושר השתכרותו. אולם עם כל ההבנה, אינני סבור כי ניתן להתחשב בו בנסיבות ולסכן את הציבור והמשתמשים בדרך.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ד' אדר תשע"ד, 04 פברואר 2014.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: