פרנק נ' פרמון

החלטה

בפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון.

ברקע ההתדיינויות מצויות העובדות הבאות. ביום 5.10.13 נכרת בין הצדדים חוזה לשכירות דירה המצויה בקריית חיים. ביום 26.8.13 הגיש המשיב תביעה בסדר דין מקוצר בבית המשפט השלום בירושלים, בגין שכר דירה שלא שולם וקנס על פיגור בפינוי. ביום 30.9.13 נדחתה פנייתו של המבקש להעברת מקום השיפוט, כאשר בית המשפט קבע כי הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לבית המשפט בירושלים (כב' הרשמת הבכירה ס. אלבו). ביום 5.11.13 הגיש ב"כ המבקש, בקשת רשות ערעור על החלטה זו. (להלן: "הבר"ע").

לטענת ב"כ המבקש, לאור מצבו הכלכלי, אין המבקש מסוגל להפקיד ערבון להגשת הבר"ע. לדידו, מדובר בבר"ע מבוססת עם סיכויים גבוהים ביותר להתקבל. ב"כ המשיב טען בתגובה, כי סיכויי הבר"ע להתקבל הנם מועטים, וכן טען כי המבקש לא שילם את חובו הפסוק בבית משפט קמא, והדבר מעיב על סיכויי הגבייה של המשיב. ב"כ המבקש טען מנגד כי סיכויי ההצלחה הנם טובים, בין היתר, לאור שהעובדה שהבר"ע הוגשה באמצעות עו"ד ובשל העובדה שהיא נסמכת על אדנים עובדתיים ומשפטיים.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקית.

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.10.2007). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

במסגרת זו, על המבקש פטור מהפקדת עירבון לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית עדכנית ומלאה בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את הסכום (ראה: בש"א 3849/11 פלג נ' SOFASA LLC, 22.5.2011).

עיון בחומר שהונח בפניי מעלה כי למבקש מונה עו"ד מטעם הלשכה לסיוע משפטי, כמו כן, עולה כי שכר הדירה בגין הדירה ששכר המבקש עמד על 2,000 ₪, וכי חובו בתיקי ההוצל"פ הסתכם ב-989,678 ₪ (נכון ליום 24.7.11. עפ"י תצהירו, סך חובותיו כיום מסתכמים בסך של 1,188,002 ₪. לבקשה גם צורף מסמך מטעם המל"ל, ממנו עולה כי המבקש סובל ממחלת סימפונות וממחלת כלי דם, וכי נקבעו למבקש 52 אחוזי נכות יציבה, החל מיום 10.4.13. בתצהירו, ציין המבקש כי עד חודש ספט' 2013 קיבל קצבת אבטלה בסך של כ-5,800 ₪ אך ממנה קיזזו 4,000 ₪ בגין חוב מזונות לביטוח הלאומי. לאחר מכן, החל לעבוד כעוזר לקבלן שיפוצים בשכר עבודה של כ-3,000 ₪ בחודש, וכי בנוסף, הוא מקבל קצבת נכות בסך של 1,931 ₪. לדבריו, סך הוצאותיו בגין שכר דירה וחשבונות שוטפים מסתמכים בכ-4,000 ₪ בחודש. לטענתו, אין לו חשבון בנק, והוא מתנהל באמצעות בנק הדואר במזומן בלבד. כמו כן, ציין כי אין לו כל חפצי ערך או חסכונות. יתר על כן, טען כי אין באפשרותו לפנות למי ממכריו ומקרוביו לשם הפקדת הערבון, שכן הוריו נפטרו, עם אחיותיו הוא לא נמצא בקשר, וילדיו הבגירים מצויים במצב כלכלי רעוע.

חרף נתונים אלו, המבקש לא צירף לבקשתו תלושי שכר עדכניים ואישורים בדבר הכנסות, לרבות מטעם המל"ל. כמו כן, המבקש לא צירף תדפיס של חשבון הבנק שלו, בבנק הדואר. לכך אוסיף, כי העובדה שהמבקש לא שילם את שנפסק לחובתו בבית משפט קמא, טענה שאף לא נסתרה בתשובה לתגובה, מצביעה על כך שקיים חשש שמא יצליח המשיב להיפרע מחובותיו בעתיד, ככל שהוצאות ייפסקו לטובתו גם בהמשך.

לפיכך, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפוי וסיכויי הבר"ע להתקבל, נחה דעתי, בשים לב לכך שמצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים, שיש להעמיד את גובה הערבון על סך של 3,000 ₪ בלבד.

הערבון יופקד אפוא בתוך 21 יום מהיום, שאם לא כן, הבר"ע תימחק, ללא התראה נוספת.

ניתנה היום, ז' טבת תשע"ד, 10 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

ראובן שמיע, רשם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: