פרנק נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב ואח'

פסק דין

מבוא

1.מדובר בתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

התובע, שחר פרנק, יליד 1974, נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 17.2.04 (להלן: "התאונה").

הנתבעות מודות בחבות על פי החוק והמחלוקת הינה בשאלת גובה הנזק בלבד.

מהות הפגיעה והנכות

2.כתוצאה מהתאונה, סבל התובע שברים פתוחים בקרסול ובכף רגל ימין וכן מחתכים בכף הרגל. התובע אושפז בבית חולים איכילוב, למשך שבעה ימים במהלכם טופלו השברים באופן שמרני. ביום 15.3.04 אושפז התובע בשנית לצורך ניתוח לקיבוע השברים.

3.התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), כתאונת עבודה.

המל"ל הכיר בתקופת אי כושר לעבודה, למשך 84 ימים.

בהמשך נקבעו נכויות זמניות, כדלקמן:

נכות זמנית בשיעור 100%, לתקופה שמיום 18.5.04 ועד ליום 7.6.04.

נכות זמנית בשיעור 30%, לתקופה שמיום 8.6.04 עד ליום 30.9.04.

ועדה רפואית של המל"ל קבעה את נכותו הצמיתה של התובע, החל מיום 1.10.04, בשיעור של 10% בגין הפגיעה בקרסול ימין ו- 10% נוספים בגין הפגיעה במפרקים הטרזליים בכף רגל ימין ובסה"כ נכות צמיתה בשיעור של 19%.

4.הנכות הרפואית שנקבעה, בשיעור של 19%, מהווה דרגת נכות על פי דין ומחייבת לצרכי תביעה זו, מכח סעיף 6 ב' לחוק.

נכות תפקודית והפסדי השתכרות

5.לעניין הבחנה בין המושגים; "נכות רפואית", "נכות תפקודית" ו"שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות", אין לי אלא לשוב ולהפנות לע"א 3049/93 גירוגיסאן נ' רמזי ואח', פ"ד נב (3) 792 (1995), שם נפסק מפי כב' השופט (כתוארו אז), אור כי המושג "נכות תפקודית", בא לבטא את מידת הפגיעה בכושר התפקוד, כתוצאה מהנכות הרפואית, וכדבריו: "בדרך כלל, הנכות הרפואית משקפת אל נכון גם את מידת הפגיעה בכושר התפקוד. כך, למשל, נכות רפואית בשיעור 20% עקב פגיעה בתחום האורטופדי - כמו פגיעה ביכולת התפקוד של יד או רגל - תשקף, בדרך כלל, גם את שיעור הנכות התפקודית. הנפגע מוגבל בתנועותיו ובכושר פעילותו עקב אותה נכות, ושיעור הנכות הרפואית אשר נקבע לו משקף גם את שיעור נכות התפקודית. אך לא תמיד כך. לעיתים, הנכות התפקודית... אינה זהה לנכות הרפואית. כך, למשל, במקרה של נכות רפואית עקב צלקות... רצוי שנדבר בפסקי דין בשפה אחת. וכשמזכירים "נכות תפקודית" כוונת האמירה תהיה אחת, דהיינו מידת ההשפעה של הנכות על התפקוד בדרך כלל. למידת השפעתה על כושר השתכרותו של התובע המסוים יינתן ביטוי. אך זה לא ייכלל במסגרת המונח "נכות תפקודית"" (שם בעמ' 800 - 799). בענייננו, מדובר בנכות אורטופדית בגין פגיעה בקרסול ובכף רגל ימין אשר הינה מעצם טיבה וטבעה נכות תפקודית. שאלת השפעת הנכות על השתכרותו וכושר השתכרותו של התובע, תידון בהתחשב בעיסוקו והשתכרותו מאז התאונה ועד היום.

6.התובע מתכנת מחשבים במקצועו ובעיסוקו. עובר לתאונה התובע עבד בחברת "פיקסל סופטוור טכנולוגיות בע"מ" והשתכר סך ממוצע של 10,787 ₪ ברוטו, לאחר ניכוי מס, הסתכם שכרו בסך ממוצע של כ- 8,800 ₪ נטו לחודש.

התובע נעדר מעבודתו למשך כ- 3 חודשים ובמהלך תקופת אי הכושר אף פוטר ממקום עבודתו.

בנסיבות אלה, התובע זכאי לפיצוי בגין הפסד השתכרות מלא, בתקופת אי הכושר לעבודה, המסתכם בסך של 26,400 ₪ (8,800 * 3) ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 1.4.04, סך של 37,364 ₪.

7.התובע ציין בעדותו כי במהלך תקופת אי הכושר, הוצעה לו עבודה חדשה בחברת "נור מאקרופרינטס בע"מ" ועל אף שהגיע לראיון העבודה כשהוא נעזר בקביים, התקבל לעבודה. התובע החל לעבוד בחברת "נור" בחודש יוני 2004 והשתכר בעבודתו זו סך של כ- 19,000 ₪ ברוטו לחודש. התובע עבד בחברת "נור", עד מרץ 2007. החל מחודש אפריל 2007, התובע עובד כמתכנת בחברת "בראוזוור אינטרנשיונל בע"מ". על פי טופס 106 לשנת 2008, שכרו הממוצע של התובע, הסתכם בסך של 27,667 ₪ ברוטו לחודש, דהיינו למעלה משילוש השכר הממוצע במשק.