פרנסא ואח' נ' מעודה ואח'

פסק דין

1.התובעים הגישו תביעה קטנה כנגד הנתבעים אופיר ואסתר מעודה וכנגד הנתבעת 3 – המבטחת של הנתבעים.

2.בכתב התביעה עותרים התובעים כי ביהמ"ש יחייב את הנתבעים לשלם להם סך של 4,560 ₪ (להלן: "סכום התביעה").

3.ביום 4.3.10 אירעה תאונה בה היו מעורבים רכב פרטי, מס' רישוי 68-010-54 (להלן: "רכב התובע"), אשר היה נהוג ביום התאונה ע"י רוזמרי פרנסא.

4.מאידך, בתאונה היה מעורב רכב פרטי, מס' רישוי 96-392-50 (להלן: "רכב הנתבעת"). רכב זה היה מבוטח ביום התאונה אצל הנתבעת 3 (להלן: "הכשרת הישוב") בפוליסת ביטוח תקפה המכסה את אחריותה כלפי צד ג'. רכב זה היה נהוג ע"י הנתבעת אסתר מעודה.

5.בדיון מיום 4.8.11 הופיעה התובעת וטענה כי נוכח נסיבות התאונה כפי שאלו פורטו על ידי התובעת, המסקנה המתחייבת כי החבות לאירוע נופלת על כתפי הנתבעים, ועל כן על הנתבעים כאחד לשלם את סכום התביעה.

מאידך, טענה הנתבעת כי תרחיש התאונה שונה לגמרי מגרסת התובעת, באופן שהאחריות לאירוע נופלת על כתפי התובעים.

6.אין חולק, כי התאונה אירעה ברח' הס בפ"ת לא הרחק מרח' אוסישקין. התובעת מספרת בעדותה כי הגיעה לצומת הרחובות אוסישקין והס ומשהבחינה כי הצומת פנויה פנתה ימינה. אחרי כמה דקות חשה מכה בדלת הנהג.

התובעת הגישה תרשים של מקום התאונה, ועמדה על כך שהנתבעת פגעה בה ולא להפך. התובעת הודתה כי עד שחשה במכה לא ראתה את הנתבעת.

התובעת טענה כי בכיוון נסיעת הנתבעת קיים תמרור המורה לנתבעת ליתן זכות קדימה.

7.הנתבעת סיפרה כי אף היא הגיעה מרח' אוסישקין אך מהכיוון הנגדי. בהגיעה לצומת אוסישקין- הס היא מצאה צומת ריקה ופנויה, ועל כן פנתה שמאלה ונסעה כברת דרך ברח' הס. היא הבחינה בהולך רגל שביקש לחצות את רח' הס ולכן עצרה והניחה לאותו הולך רגל לחצות.

בשורה 9 בעמ' 3 הנתבעת מספרת, כי התאונה אירעה בצומת ולא בתוך הרחוב.

הנתבעת מספרת בהמשך, כי התובעת פגעה בה בפינה קדמית ימנית של רכב הנתבעת.

8.מעיון בתמונות שהגישו לי הצדדים עולה כי הרכב של התובעים, בפינה השמאלית קדמית באזור הפנסים והפגוש, נקיים מכל פגיעה. בתמונות רואים את הכנף הקדמית שמאלית של רכב התובעים מעוך כלפי פנים.

עפ"י התמונות שהציגו הנתבעים עולה, כי הפינה הימנית קדמית שלהם פגועה מתחת לפנס והפגוש פגוע ונפול.

9.לאחר שעיינתי בדברי הצדדים אני סבור, כי היתה זו הנתבעת שפגעה בתובעת ולא להפך. שכן רכב, עפ"י כללי פיזיקה מקובלים, אינו נע הצידה אלא ישר.

אולם, לקחתי בחשבון את דברי התובעת, כי לא הבחינה בנתבעת עד שחשה בפגיעה. משמע, יש לייחס לתובעת אחריות תורמת (המכונה לעתים ובטעות כרשלנות תורמת) בשיעור 15%.

10.אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעים סך של 3,400 ₪ (85%X4,000). התשלום יבוצע תוך ולא יאוחר מיום 15.9.11 באמצעות הנתבעת 3 הכשרת הישוב.

11.הואיל וסוכם, כי תוצאות ההליך דכאן יחייבו את הצדדים, אזי על התובעים לשלם 15% מהנזק של הנתבעים עפ"י הערכת שמאי לרבות 15% משכ"ט השמאי, ככל שמסמכים אלו יוצגו לתובעים יחד עם השיק שתשלח הכשרת הישוב.

ניתן היום, י' אב תשע"א, 10 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.