פרכטר נ' לוי ואח'

החלטה

המבקש הגיש בקשה לביטול פסה"ד ,שניתן כנגדו בהעדר הגנה, ביום 12/6/11 וזאת לאחר שהמבקש, אשר הגיש ביום 24/5/11 כתב הגנה, לא צירף תצהיר לבקשתו זו.

לטענתו, לא קיבל הוא את החלטת ביהמ"ש, בדבר הצורך בצירוף תצהיר, ועניין זה לא היה ידוע לו משאין הוא מיוצג ואינו בקיא בהליכים משפטיים.

עם קבלת פסה"ד, הגיש המבקש ביום 5/7/11 בקשה לביטולו של פסה"ד, בכדי לאפשר לו את יומו בביהמ"ש.

אכן כטענת ב"כ המשיב, אין המדובר בבקשה בליטול מחובת הצדק, שכן המצאה כדין של כתב התביעה, בוצעה למבקש ואולם לביהמ"ש הסמכות להורות על ביטולו של פסה"ד, לפי שיקול דעתו.

בהתאם לפסיקת בתי המשפט ולהלכה בעניין, ביטול פס"ד,לפי שיקול דעת ביהמ"ש, מצריך בחינה של 2 מבחנים.

האחד, סיבת מחדלו של המבקש להגיש את הגנתו.

והשני, סיכויי ההגנה של המבקש, במידה ופסה"ד יבוטל.

ביחס למבחן הראשון, הרי שברור מהליכים המופיעים בתיק ביהמ"ש, כי מבחינתו של המבקש לא היה כל זלזול מופגן כזה או אחר בהליכים המשפטיים, שכן זה הגיש את כתב ההגנה ממש לאחר הגשת כתב התביעה, אולם בשל חוסר הבנה מספיקה בהליכים המשפטיים, לא צורף לכתב ההגנה תצהיר כנדרש, שכן למבקש זכות להגיש בקשת רשות להתגונן בלבד, כנגד התביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר.

יתר על כן, אף הבקשה לביטול פסה"ד הוגשה ממש לאחר שהומצא למבקש פסה"ד ומרצף הבקשות המופיעות בתיק ניתן לראות כי המבקש היה ער לחובותיו ופעל במהירות הנדרשת להגשת תגובות ובקשות מתאימות לבית המשפט.

בנסיבות העניין, הכירה אף הפסיקה במצב דברים שכזה לפיו בעל דין שאינו בקיא בהליכים המשפטיים,אך פועל באופן נמרץ מתוך כבוד להליכים בביהמ"ש כסיבה שניתן לקבלה לצורך תיקון המחדל שנגרם באי צירוף התצהיר הנדרש לאימות האמור בכתב ההגנה שהגיש המבקש.

יחד עם זאת, בהתאם לפסיקה השיקול העיקרי הינו המבחן השני ולפיו יש לבחון את סיכויי הגנתו של המבקש, שאם אין סיכוי שכזה, מה הטעם במתן פסה"ד בשנית.

סיכויי ההגנה של המבקש נלמדים מתוך כתב הגנתו כפי שהוגש לתיק ביהמ"ש, ביום 24.5.11 ולפיהם טוען המבקש, כפי שחזר וטען בדיון שלפניי כי הגיע להסכמה עם המשיב, אשר נפטר בינתיים, ולפיה יפנה הוא את הדירה טרם ביום חוזה השכירות, תוך תשלום של שכ"ד לחודש אחד.

כמו כן, נתגלעה מחלוקת בין הצדדים באשר לתיקון המקלחון בחדר האמבטיה, ולמרות שהמבקש הסכים לשלם אף בעבורו, לא הסכים המשיב לביצוע התשלום בתשלומים.

לטענת המבקש, פעל המשיב להפקדת שני השיקים שנותרו בידו וזאת בניגוד לסיכום עימו.

לטענתו, יש למבקש עדה שהסכימה להלוות לו כסף, כדי לסיים את העניין עם המשכיר, אולם זה סירב להצעתו.

מתוך האמור לעיל, עולה כי למבקש סיכויי הגנה אפשריים ביחס לטענותיו כנגד סכום התביעה, שעומד ע"ס של 7,675 ₪, בעוד שלטענתו, עליו לשלם למשיב סך של 3,400 ₪, בגין שכ"ד לחודש אחד ובצירוף 875 ₪, בגין תיקון המקלחון.

לפיכך, מצאתי ליתן כנגד המבקש פס"ד חלקי ע"ס של 4,275 ₪, שהינו הסכום שאינו שנוי במחלוקת, וביחס לסכום זה רשאי המשיב להמשיך בהליכי הוצל"פ.

ואילו ביחס ליתרת הסכום, המופיע בפסה"ד, דהיינו סך של 3,400 ₪, הנני מורה על ביטול פסה"ד.

המבקש יגיש בתוך 30 ימים מהיום בקשת רשות להתגונן שלה יצורף תצהיר מאומת כדין.