פרייס נ' עמינוב - פסקדין

פסק דין

א.העובדות ע"פ כתבי הטענות:

1.בתביעתו טען התובע כי פנה בחודש ינואר 2010 אל הנתבע מיוזמתו באמצעות הטלפון על מנת לרכוש אצלו כיסא גלגלים לאביו הנכה מדגם PD6.

ביום 27/1/10 סוכם בינו לבין הנתבעת בשיחה טלפונית כי ירכוש הכיסא בעלות של 10,000 ₪ שישולמו מראש בארבעה תשלומים שווים באמצעות כרטיס אשראי, סכום שאכן שולם.

ביום 3/2/10 סופק הכיסא לבית אבי התובע. להפתעתו של התובע הוא גילה כי הכיסא אינו מתאים לצורכי המיוחדים של אביו, ועל כן פנה מספר פעמים בע"פ לנתבע על מנת לבטל העסקה ולהחזיר הכסא.

פניותיו הושבו ריקם.

לאחר שלא קיבל כל מענה לפניותיו, החזיר התובע ביום 11/2/10 בעצמו ועל חשבונו את הכיסא לנתבע, מבלי שנעשה בו כל שימוש, וביקש לקבל התמורה ששילם עבורו, בקשה אשר סורבה ע"י הנתבע. לאחר סירוב זה פנה התובע בכתב באמצעות עו"ד לנתבע על מנת שזה ישיב התמורה, אך גם פניה זו סורבה.

התובע גורס כי זכותו לבטל העסקה ע"פ ס' 14 לחוק הגנת הצרכן בעניין "עסקת מכר מרחוק".

2.בכתב ההגנה טען הנתבע כי אין מדובר בעסקת מכר מרחוק באשר אין מאפייני עסקה זו עונים להגדת "עסקת מכר מרחוק" כפי שזו מוגדרת בחוק: יוזם הפניה היה הקונה, הנתבע הוזמן פעמיים לבית אביו של התובע, המוצר הוכן במיוחד לצרכיו של אבי התובע. הנתבע מוסיף וכותב כי אף אם ייקבע כי מדובר בעסקת "מכר מרחוק" הרי שאופן ביטולה אינו מזכה בהחזר התמורה (בחוק נדרש כי הביטול ייעשה בתוך 14 ימים מיום קבלת המוצר באמצעות פניה בכתב, ואילו כאן הפניה בכתב היתה כעבור כ-50 ימים מיום קבלת המוצר).

כמו כן טען הנתבע כי התובע שוחח עמו פעמיים, טרם החליט לרכוש המוצר: פעם אחת - על מנת לברר מהו דגם כיסא המתאים לסביבת מגוריו הקשה (מדרון תלול) של אביו, ופעם שניה - לאחר שעשה סקר שוק בעניין הדגם שהומלץ עליו בשיחה הראשונה. לתובע הומלץ על כיסא אשר ניתן לחבר לו ולנתק ממנו מנוע עזר, והוא הופנה ע"י הנתבע לעיין במוצר באתר האינטרנט של הנתבע.

יש להוסיף כי לאחר שהתובע העביר לנתבע תצלום הכיסא אשר שהיה ברשות אביו אותה עת, המליץ הנתבע לתובע על החלפת הכיסא מפאת יושנו , המלצה אשר נתקבלה ע"י התובע. לאחר שהתובע הסכים לרכוש הכיסא, נתבקש הוא למדוד פתחי הכניסה לבית והמעברים בו על מנת להתאים מידות הכיסא לביתו של אבי התובע, והאחרון אכן העבירם לידי הנתבע לצורך הזמנת הכיסא.

ביום 31/1/10 סופק הכיסא, עם המנוע הנפרד שלו, לביתו של אבי התובע, ולאחר שמטפלת התובע קיבלה הסברים מפורטים כיצד להפעילו הכסא, נתגלה כי המידות שניתנו ע"י התובע לנתבע לצורך הכנת הכיסא אינם ראויים, וכי יש לבצע שינויים במידות הכיסא על מנת שיתאימו למימדי המעברים שבבית.

הנתבע לקח מידות חדשות ושב על עקבותיו עם הכיסא על מנת שיתאימו לממדים המתאימים, וכל זאת ללא כל תוספת כספית שהיא.

ביום 2/2/10 סופקו הכיסא והמנוע שנית לבית אבי התובע. במקום תרגלה המטפלת אופן הפעלת הכסא, ומאחר שאבי התובע נרדם על מיטתו, חתמה המטפלת על קבלת המוצר.

ביום 7/2/11 יצר קשר אבי התובע עם הנתבע ואמר כי אינו מרוצה מהכיסא, וכי הוא מבקש לבטל העסקה. בתחילה ציין כי המטפלת לא מצליחה להפעיל המנוע, ואילו בהמשך אמר כי מידות הכיסא אינן נכונות.

הן אבי התובע בשיחה הטלפון והן התובע עצמו בכתב ההגנה לא ציינו מה ראו פסול בכיסא ומדוע הוא אינו מתאים להם.

רק ביום 17/3/10 נשלח מכתב מאת ב"כ התובע ובו בקשה לביטול העסקה.

ב.הדיון:

1.בדיון חזר התובע על דבריו לפיהם העסקה בוצעה באמצעות הטלפון, כשהוא זה אשר יזם אותה. כן ציין כי לא בדק באינטרנט כיצד עובד הכיסא על אף המלצתו של הנתבע לעשות כן. הנתבע אמר עוד כי לא בדק בעצמו את המוצר ביום בו סופק לבית אביו.

לשאלה מדוע הוא ביקש לבטל העסקה ענה ואמר כי פעמיים טעה הנתבע במידות הכיסא, דבר שגרר עיכובים במסירתו, וגם כשכבר נמסר עדיין הוא לא תאם למידות הרצויות ואביו לא הרגיש בו בנוח.