פרייס נ' עירית חיפה - פסקדין

פסק דין

התובע, מר פרייס אמנון, יליד 1953, הולך מדי בוקר, לטענתו, בטיילת אשר לאורך חוף דדו בחיפה, הנקראת בפיו חוף כאמל דרום.

הרגל זה הביאו ביום 9.3.08 בשעות הבוקר ליד מסעדת סטלביץ' ושם נפל ונחבל.

הגורם לנפילה היה מכסה בור ביוב, אשר לא היה מותקן היטב, ושוליו לא ישרים והוא בולט מעל פני המדרכה במידה ניכרת. בכך הוא מהווה מכשול ומפגע לעוברים בטיילת.

למרבה המזל, התובע לא נפגע קשה מדי, לא נגרמו לו שברים, אך הוא סבל משפשופים בידיו ורגליו ובפניו, ומחמת הכאבים חש מוגבל.

האחריות על כך, היא על העירייה שלא דאגה להסיר המפגע.

הנתבעת טוענת, כי האחריות על כתפי התובע בלבד, הטיילת רחבה מאוד, אין צורך להיתקל במכסה הביוב וניתן לעוקפו, וכל אדם סביר – עיניו בראשו ועליו לבדוק אנה פניו מועדות.

ב"כ המלומד של הנתבעת, המציא לאחר הדיון, את פסק הדין בתיק 18823/03 בבית משפט זה שבו נדחתה תביעה דומה, על ידי כבוד השופטת נתנאל-שרון.

עיינתי בתמונות בתיק זה, וכן בפסק הדין של כבוד השופטת נתנאל-שרון. שם היה מדובר במכסה ביוב אשר נמצא במפלס המדרכה ישר כמעט לחלוטין.

לא כך המקרה כאן.

מכסה הביוב בולט בצורה ניכרת ומהווה מכשול של ממש. גם שוליו אינם תקינים וסביבו חלקי אספלט.

אכן, אדם חייב להסתכל לאן הוא הולך, אך כאשר מדובר בהליכה ספורטיבית, וכך אני מבינה את הרגלו של התובע מדי בוקר, הרי הליכה נעשית בקצב מזורז, במתווה ותוואי מסויימים, ולא תמיד בתוך קצב ההליכה ניתן ברגע האחרון לסטות מן המכשול, גם אם רואים אותו.

סביר להניח, כי לו היה התובע מבחין במפגע בעוד מועד, והיה ספק בידו, היה נמנע מלהיתקל בו.

אכן מדרכות אינן סטריליות וכו' אך, במקום זה בו נמצאים כמעט תדיר אנשי פיקוח של הנתבעת, ומפגע זה כפי שנראה, לא נוצר ביום אחד, מן הראוי היה כי לא יהיה.

התובע טופל בקופת חולים מכבי ומשם הופנה לחדר המיון, כנראה בין השאר, היות והתלונן על בחילה, סחרחורות והקאה פעמיים.

נמצאו שפשופים רכים בפנים וכן רגישות במישוש הן בברך שמאל, והן בשרירי הצוואר מאחור.

לתובע ניתן אישור מחלה ל – 6 ימים.

בהתחשב בכל האמור לעיל, באחריות שני הצדדים, הפיצוי המגיע לתובע, הוא בעיקר בגין כאב וסבל.

אין טענה כי נגרם לו הפסד שכר בשבוע המחלה.

הנתבעת תשלם לתובע סך של 5,000 ₪ כולל הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד.