פריימן נ' רגב - פסקדין

פסק דין

1.התובעת והנתבע הינם בעלי דירות הנמצאות בשכנות בבית משותף ברחוב נחל הירקון 6, מודיעין. דירת הנתבע שוכנת קומה מעל דירת התובעת. התובעת והנתבע משכירים דירותיהם.

2.התובעת טענה בכתב התביעה כי מחודש ספטמבר 2009, עקב נזילת מים מחדר האמבטיה של דירת הנתבע, חדרו מים לחדרי האמבטיה והשירותים בדירתה. התובעת טענה כי הנתבע לא טיפל בנזילת המים וכתוצאה מכך נגרם נזק לקירות האמבטיה והשירותים בדירתה. לדבריה, לאחר מספר חודשים, שרברב מטעם הנתבע תיקן את הנזילה. לאחר מכן נאמר לה, על ידי אנשי מקצוע, כי יש להמתין כחצי שנה עד שהקירות יתייבשו. התובעת טענה כי קודם לנזילת המים מספטמבר 2009, היו שני מקרים נוספים של חדירת מים מדירת הנתבע לדירתה וגם בעטיים נגרמו נזקים לדירתה. התובעת לא תבעה בתביעתה בגין נזילות מים קודמות.

3.התובעת טענה קודם לספטמבר 2009 היא גבתה בגין דירתה דמי שכירות חודשיים בסך 3,500₪. לטענתה, החל מספטמבר 2009, השכירה את הדירה לדיירים חדשים אך בשל מצב הדירה עקב נזילת המים, נאלצה ליתן לשוכרים הנחה בסכום של 200₪ בדמי השכירות החודשיים והם עמדו על סך של 3,300₪ במקום 3,500₪. התובעת טענה עוד כי מאחר שהקירות לא טופלו ובשל מצבם, השוכרים עזבו את הדירה לפני תום תקופת השכירות ולא שילמו דמי שכירות לחודשים יולי ואוגוסט 2011.

4.התובעת תבעה מהתובע לשלם לה פיצויים בגין הפסד דמי שכירות, עלות תיקון הנזקים, שכר טרחת שמאי וביטול זמן.

5.הנתבע טען בכתב ההגנה כי התובעת אכן פנתה אליו ביחס לנזילה מדירתו. לדבריו, הסכים מיד לתקן, הנזק תוקן והוא שילם את שכר השרברב. לטענת הנתבע, לאחר מספר חודשים, דיירי דירת התובעת התלוננו על נזילה לחדר האמבטיה ובעקבות זאת הנתבע נשא בתשלום סך של 1,200₪ עבור תיקון באמצעות שרברב. הנתבע טען עוד כי לאחר מכן נשא בסך של 600₪ עבור צביעת הקיר שספג רטיבות. עוד טען כי לאחר מספר חודשים נוספים, דיירים חדשים של התובעת שוב התלוננו על נזילה והוא שוב תיקן את הנזילה ושילם עבור התיקון.

דיון

6.הנתבע הודה למעשה בכתב ההגנה כי מדירתו לדירת התובעת אכן היו נזילות מים חוזרות ונשנות אשר בעקבותיהן נגרמו נזקים לדירת התובעת. גם בעדותו, הנתבע הודה כי התובעת פנתה אליו, מספר פעמים, בתלונות ביחס לחדירת מים מדירתו לדירתה וכי הוא פעל לתיקון הנזילה, לפחות פעמיים. מכתב ההגנה גם עולה הודאה של הנתבע כי מספר עבודות תיקון, אשר בוצעו בצנרת שבדירתו כדי לטפל בבעיית נזילת המים לא צלחו ולאחר שנעשו, נזילת המים מדירתו לדירת התובעת חזרה על עצמה, דבר המצביע כי עבודות התיקון אשר נעשו, לא בוצעו כנדרש ולא מנעו נזילות מים נוספות.

7.התובעת הגישה תמונות של הנזקים בדירתה, מוצג ת/1. התמונות מצביעות על נזקים משמעותיים עקב חדירת מים לתקרה ולקירות חדרי האמבטיה והשירותים.

8.התובעת צרפה לכתב התביעה חוות דעת שמאי מתאריך 01.08.11. בחוות הדעת נאמר כי בדירת התובעת, בחדר האמבטיה, בקיר מעל האמבטיה וסמוך לתקרה וכן בקיר מעל הראי סמוך לתקרה ועד לפינה הנושקת לקיר האמבטיה, טחב חזק שחדר עד לשכבת הטיח ומתחת לה. הטיח הנגוע משתרע על כ- 3 מ"ר ומקור חדירת המים הוא בתקרה, דהיינו, מהקומה שמעל. בחוות הדעת נאמר כי שכבה כה כבדה של עובש מהווה סכנה לבריאות. עוד נאמר בחוות הדעת כי אותה תופעה קיימת בשירותים הצמודים לאמבטיה וביתר שאת. עוד נאמר בחוות הדעת כי תא השירותים קטן וצר ושכבה כה כבדה של עובש הופכת את האוויר במקום למסוכן לבריאות. השטח הנגוע בחדר השירותים הוא כ- 2 מ"ר. על פי האמור בחוות הדעת, יש לקלף את השטח הנגוע עד לטיח ואף מתחת לו לסילוק כל השכבות הנגועות. השמאי פרט בחוות הדעת כיצד יש לבצע את הפעולה הנ"ל ולהערכתו, עלות התיקון היא בסכום של 2,500₪ בתוספת מע"מ.

9.עדות התובעת ואף עדות הנתבע וכן התמונות מוצג ת/1 וחוות דעת השמאי מטעם התובעת, מוכיחים כי במספר חדירת מים מדירת הנתבע לתקרה וקירות חדרי השירותים והאמבטיה של דירת התובעת ארעה במספר מועדים. כן הוכח כי תיקונים בצנרת דירת התובע לא בוצעו כנדרש, דבר שגרם לפריצת מים חוזרת. על הנתבע, כבעל המקרקעין שבו היו מצויים הליקויים אשר בעטיים חדרו מים לדירת התובעת, רבצה החובה לדאוג בכל עת כי לא תגרם מדירתו נזילת מים לדירת שכנתו וכאשר הופנתה אליו תלונה אודות נזילת מים בדירתו רבצה עליו החובה לתקן מיד את הטעון תיקון באופן שהליקוי המצוי בדירתו היה מתוקן והייתה נמנעת כל נזילת מים נוספת לדירת התובעת. מאחר שהנתבע לא תיקן את הליקויים בדירתו כנדרש, נגרמו נזקים לתובעת אשר התבטאו בנזקים פיסיים לקירות הדירה וכמו כן, מצב הקירות לא אפשר לדיירים מגורים נאותים וסבירים בדירה.

10.התובעת הגישה הסכם שכירות, מוצג ת/3, המתייחס לתקופה 07.09.09 עד 06.09.10, אשר נעשה בינה לבין גב' רונית אברהם ומר דוד בירן. על פי הסכם השכירות, דמי השכירות החודשיים היו בסך 3,300₪. הסכם שכירות זה הוארך בהסכם נוסף, מוצג ת/4, לתקופה של שנה מ- 07.09.10 ועד 06.09.11. בתקופה זו דמי השכירות החודשיים עמדו על סך 3,400₪. התובעת טענה, כאמור, כי עקב הרטיבות בדירה, שוכרים אלה עזבו את הדירה בסוף יוני 2011 ולא שילמו דמי שכירות לחודשים יולי ואוגוסט 2011. התובעת צרפה הסכם שכירות נוסף אשר נחתם עם שוכרים אחרים, מוצג ת/5. הסכם שכירות זה הוא לתקופה 01.09.11 עד 17.08.12 ודמי השכירות החודשיים כאמור בהסכם הם בסך 3,550₪.

11.התובעת צרפה לכתב התביעה מכתב שוכרת הדירה, גב' רונים אברהם, מתאריך 11.07.11. במכתב כתבה הדיירת כי השוכרים החליטו לעזוב את הדירה בשל "הרטיבות הבלתי נפתרת בקירות השירותים והאמבטיה בדירה". הדיירת כתבה כי בעיית הרטיבות התעוררה כשנה קודם, כן כתבה כי קירות האמבטיה והשירותים העלו עובש והתקלפו, דבר שיצר מראה לא סימפטי והרגשה לא טובה. הדיירת כתבה כי נכון למועד המכתב, קיר השירותים עדיין לח, צומח בו עובש והוא ממשיך להתקלף. כאמור במכתב, הדיירים החליטו לעזוב את הדירה לאור הבעיה המתוארת.

12.אני סבורה כי התובעת הוכיחה כי המגורים בדירה היו בלתי נסבלים עקב מצבה ובצדק השוכרים לא הסכימו להמשיך לגור בדירתה בגלל מצבם הירוד מאוד של חדרי האמבטיה והשירותים.

13.הנתבע טען כי היה על התובעת לפעול להקטנת נזקיה. לדבריו, התובעת יכלה לתקן את הנזקים בדירתה ולתבוע ממנו עלות התיקון ואם הייתה עושה כן לא היה נגרם הפסד דמי שכירות. אינני מקבלת את הטענה. כמפורט להלן, עוד ביולי 2011 קירות דירת התובעת עדיין היו לחים באופן שלא אפשר את התיקון והצביעה. כמו כן, כמפורט להלן, התובעת נתנה לנתבע מספר הזדמנויות לפעול לתיקון נזקיה והוא לא עשה כן.

14.במכתב מיום 24.01.10 התובעת התלוננה בפני הנתבע על הנזק שנגרם לדירתה, ביקשה לתקן בצורה יסודית את הצנרת וכן הודיעה כי כאשר הקירות יתייבשו יהיה צורך לתקן את הקירות. התובעת התריעה כי אם הבעיה לא תבוא אל פתרונה היא תתקן הנזק בעצמה. התובעת שלחה לנתבע מכתב נוסף ביום 05.04.10 אליו צרפה את תמונות הנזקים ופרטה את הצורך בשיפוץ ותיקון. במכתב נוסף אשר שלחה לאחר מכן (התאריך במכתב הוא 05.04.10 והוא, ככל הנראה, שגוי), התובעת הודיעה לנתבע כי הקירות התייבשו וניתן לצבוע אותם. במכתב מיום 12.09.10 שוב ביקשה התובעת מהנתבע לשלוח צבעי לתיקון הנזקים בדירה. במכתב נוסף מיום 15.07.11 התובעת הודיעה לנתבע כי הנזילה בדירתו לא פסקה וכי אחד הקירות בדירתה ממשיך להיות רטוב ולהעלות עובש. התובעת ציינה כי שאר הקירות מוכנים לשיקום וצביעה.

15.מאמור עולה כי בחודש יולי 2011 קירות דירת התובעת עדיין היו לחים בשל נזילת המים ולצורך ביצוע התיקון היה צורך להמתין עד שיתייבשו. ר' מכתב שוכרת הדירה, גב' רונית אברהם, מתאריך 11.07.11, ממנו עולה כי עובר למועד המכתב קיר השירותים עדיין לח, צומח בו עובש והוא ממשיך להתקלף. כמו כן, מכתבי התובעת מוכיחים כי היא התריעה בפני התובע חזור ושנה, על הצורך בתיקון נאות של הצנרת בדירתו ודרשה ממנו לפעול לתיקון הנזקים בדירתה. התובעת צרפה לכתב התביעה אישורי דואר רשום של מכתביה לנתבע. הנתבע לא השיב למכתביה של התובעת והתעלם מפניותיה.

16.הנתבע טען בעדותו כי הוא לא קיבל את מכתביה של התובעת משום שהיא שלחה אותם לנפתלי פרץ בעוד ששמו הוא נפתלי רגב. עיון במכתבי התובעת מפריך את טענת הנתבע. גם על פי מכתביה וגם על פי אישורי הדואר הרשום, התובעת שלחה את מכתביה למר נפתלי רגב.

17.התובעת ביקשה לפסוק לה 6,800₪ בגין הפסד דמי שכירות לחודשיים. כן ביקשה לפסוק לה 2,400₪ בגין ההנחה אותה נאלצה לתת בדמי השכירות בתקופה 07.09.09 עד 06.09.10 עקב מצב הדירה.

18.לאור האמור לעיל, התובעת זכאית לפיצוי בגין הפסד דמי שכירות לחודשים יולי-אוגוסט 2011. בהתאם להסכם מוצג ת/4 דמי השכירות החודשיים המוסכמים היו 3,400₪ לחודש. בהתאם, התובעת זכאית לפיצוי בסכום של 6,800₪.