פריים-ליס ניהול ציי רכב בע"מ נ' א.ס. מאור שירותי הובלה ועבודות עפר בע"מ ואח'

פסק דין

לפני תביעה בסדר דין מהיר שעניינה נזקי רכוש שנגרמו לרכב בבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת") בתאונת דרכים שארעה ביום 3/3/2011 בין רכב התובעת לבין משאית בבעלות הנתבעת-1, המבוטחת על ידי הנתבעת-2.

העידו בפני שני הנהגים, הוצגו תמונות ממקום הארוע וכן תמונות הנזק ברכב התובעת ותמונות המשאית.

הצדדים הסכימו למתן פסק דין לפי סעיף 79א בחוק בתי המשפט.

נהג התובעת העיד, כי הגיע לכיכר, האט במקצת כאשר היה כבר בתוך הכיכר והרגיש מכה מאחורה. נהג התובעת שב והשיב לשאלות בחקירה נגדית, כי היה בוודאות בתוך הכיכר בעת התאונה. בהודעה לחברת הביטוח מסר נהג התובעת, כי משאית עקפה אותו בכיכר ונתנה לו מכה בדלת, אולם בעדותו העיד, כי המשאית לא עקפה אותו אלא היה בתוך הכיכר, נכנס ורכב הנתבעים פגע בו מאחור. נהג התובעת הסביר, כי אינו דובר עברית הכי טובה ויכול להיות שלא הגדיר את הדברים טוב בהודעה לחברת הביטוח. נהג התובעת שב והסביר שלא ראה את המשאית קודם לפגיעה.

נהג הנתבעת העיד, כי התאונה הייתה בכניסה לכיכר, הוא נסע לפני נהג התובעת מדובר בשני נתיבים שמצטמצמים לנתיב אחד, לדבריו נהג התובעת עקף אותו מצד ימין, יתכן תוך עליה על המדרכה והוא פגע בו בסמוך לגלגל. נהג הנתבעת העיד, כי לא ראה את נהג התובעת מצד ימין ושניהם ניסו להיכנס לכיכר ונהג הנתבעת פגע בו בפינה הימנית קדמית של המשאית.

הפגיעה ברכב התובעת היא פגיעת מעיכה נמשכת, כאשר מוקד הפגיעה נראה מעל הגלגל והפגיעה נמשכת בעוצמה נמוכה יותר לכיוון הדלת האחורית.

מאחר ומדובר בתביעה אזרחית בה רמת ההוכחה הנדרשת עומדת על 51% - הרי שדי בכך שגרסה אחת תהא מסתברת באחוז אחד בלבד יותר מרעותה, על מנת להעדיפה על הגרסה אחרת. השאלה באם הרים בעל הדין את נטל השכנוע המוטל עליו נבחנת בתום הדיון כולו ובית המשפט בוחן שאלה זו על סמך כל הראיות שהובאו בפניו ועל בסיס הערכת מהימנותן של הראיות, בחינת הגיונן של הגרסאות, העקביות שבן וקביעת משקלן הראייתי.

לאחר שבחנתי את עדותם של שני הנהגים את מתווה השטח כפי שנראה היטב מן התמונות ואת סבירות הגרסאות של כל אחד מהנהגים, לרבות סבירות האפשרות שנהג התובעת יעקוף משאית מצד ימין בכניסה לכיכר בכביש שמצטמצם לכדי נתיב אחד, אני קובעת, כי האחריות לתאונה מוטלת על נהג הנתבעים. נהג הנתבעים נכנס לכיכר מבלי להבחין ברכב התובעת שנמצא מימינו, ועת האט רכב התובעת את מהירות נסיעתו, פגע בו כפי שתואר. בנסיבות העניין, בהתחשב זה שנהג התובעת היה בכיכר קודם לנהג הנתבעות ובזה שמדובר בפגיעה בחלק האחורי של הרכב, איני רואה לייחס אשם תורם לנהג התובעת.

התובעת הגישה חוות דעת שמאי שלא נסתרה, וכן חשבונית תיקון וזיכוי המעידה, כי שילמה בעבור תיקון הרכב סך של 5,840 ₪, כן קבע השמאי שלרכב נגרמה ירידת ערך בשיעור 3% ובסך 2,228 ₪, בנוסף נשאה התובעת בשכ"ט שמאי בסך 500 ₪. נזקי התובעת עומדים איפוא על סך 8,570 ₪.

הנתבעות ישלמו איפוא לתובעת יחד ולחוד סך של 8,570 ₪ צמוד מיום התשלום, בצירוף אגרה כפי ששולמה, שכר העדים כפי שנפסק ושכ"ט בסך 1,200 ₪.

זכות ערעור לבית משפט מחוזי בתוך 45 ימים.

ניתן היום, ט"ו סיון תשע"ג, 24 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: