פרידמן נ' נוי ואח'

פסק דין

בתביעה שלפניי מבקש התובע, כי הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לו את הפרש שכ"ט השמאי שבו נשא. יובהר, כי מדובר בנזק בגין תאונת דרכים, אשר האחריות לה חלה על הנתבעים. התובע שילם שכ"ט שמאי בסך של 728 ₪. הנתבעת 3, שהינה המבטחת של הנתבעים 1-2, שילמה לו סך של 550 ₪ בלבד. התובע מבקש את סכום ההפרש – סך של 178 ₪.

הנתבעת 3 טוענת, כי אין מקום לתביעה מאחר ששכ"ט השמאי ששילם התובע היה מופרז. הנתבעת 3 מפנה לפסיקה רבה שלטענתה, תומכת בגישתה זו.

במהלך הדיון שמעתי את התובע, שהסביר, כי הוא שילם לשמאי וכי הנתבע 1 הוא זה שהפנה אותו לשמאי. עוד הוא אמר, כי שכ"ט שביקש השמאי היה נראה לו סביר. לדברי התובע, אין לו היכרות קודמת עם השמאי. נציג הנתבעת 3 הפנה, בין היתר, להוראות המפקח על הביטוח מיום 30/05/99.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים החלטתי לקבל את התביעה. לא מצאתי שהסכום שאותו שילם התובע הינו מופרז ובלתי סביר. שוכנעתי גם, כי התובע שילם את התשלום לשמאי, וכי אין לו כל היכרות קודמת עמו. עיינתי בפסיקה שאליה הפנתה הנתבעת 3. אינני סבור, כי יש להחיל אותה לגבי המקרה דנן. מדובר בהפרש זניח. היה מן הראוי, כי הנתבעת 3 הייתה נמנעת מקיומם של הליכים משפטיים אלה, שגרמו לתובע להוצאות שלא לצורך.

אציין, כי, בהתאם להוראות המפקח על הביטוח, באפשרותה של הנתבעת 3 לפנות בתלונה לוועדת האתיקה של השמאים אם היא סבורה, כי הסכום שגבה השמאי מהתובע הינו מופרז.

אשר על כן, התביעה מתקבלת. הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע סך של 178 ₪ וכן הוצאות משפט בסך של 600 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתנה והודעה היום י"ח אדר תש"ע, 04/03/2010 במעמד הנוכחים.

אילן דפדי, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: