פרידמן נ' משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים - פסקדין

פסק דין

זהו ערר שהוגש ע"י אלמנתו של מאיר אברהם פרידמן ז"ל, על גובה הפרשי תגמולים המגיעים לה מכוח פסק דין שניתן לטובתה ע"י ועדת העררים בתיק ו"ע 1475/08 מיום 9.12.09. המשיבה חישבה את הפרשי התגמולים משנת 1972 ועד 2007 בדרך החישוב הקבועה בסעיף 2 לחוק הקצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום) תשמ"ד- 1984 (להלן חוק), ואילו העוררת גורסת כי התגמולים שהגיעו לבעלה המנוח, כפי שפסקה ועדת העררים, עוכבו ע"י המשיבה "בשרירות ושלא בתום לב", ולפיכך יש לחרוג מהאמור בסעיף 2 הנ"ל ולחשב את ההפרשים באופן שיזכה את העוררת בסכום כסף גדול יותר לפי סעיף 3א לחוק הקיצבאות (נוסח הסעיפים יובא להלן).

עובדות רקע

המנוח לחם נגד הנאצים בתקופת המלחמה ונפצע תוך כדי כך. בשנת 1972 הגיש תביעה למשיבה והוכר כנכה לפי חוק נכי מלחמה בנאצים תשי"ד- 1954. המשיבה קיבלה תביעתו להכרה בנכויות מהן סבל ככאלה שנגרמו לו בתקופת השירות המלחמתי, למעט ליקוי שמיעה לגביו החליטה כי לא נמצא קשר סיבתי בינו לבין השרות המלחמתי.

החלטת המשיבה ניתנה באוגוסט 1976 והמנוח ערר על אי ההכרה בליקוי השמיעה. ועדת העררים בתיק ו"ע 73/76 דחתה ביום 30.3.77 את הערר ולא הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.

מר פרידמן נהג לפנות לעיתים מזומנות לרשות המוסמכת בעניינים שונים כגון אחוזי נכות, הטבות שהגיעו לו ועוד, אך לא מצאנו בין המסמכים הרבים שבתיק המשיבה ולא בכתב הערר היורד לפרטי פרטים של המגעים בינו למשיבה, כי מאז דחיית עררו ב- 1976 ועד לפטירתו בשנת 2004 פנה שוב למשיבה בעניין ליקוי השמיעה.

רק בשנת 2004, סמוך לפטירתו של המנוח, הוגשה למשיבה ע"י גב' פרידמן בקשה לשנות את ההחלטה הקודמת בנוגע לליקוי השמיעה, וזאת בהתבסס על ראיות חדשות שהשיגה העוררת (ראה פרוטוקול עמ' 2 ש' 2-5). המשיבה דחתה הבקשה ועל כך הוגש הערר- ו"ע 1475/08. ועדת העררים, בראשות כב' השופט פרידלנדר, קיבלה את הערר וקבעה כי החירשות באוזן ימין והטנטון נגרמו למנוח תוך ועקב המלחמה בנאצים.

המשיבה חישבה וקבעה את הפרשי התגמולים המגיעים לעוררת לפי סעיף 2 לחוק הקצבאות, דהיינו, תשלום ריאלי עבור 10 השנים הראשונות ובגין יתר השנים, תשלום על פי הערך המקורי באותן שנים. העוררת חולקת כאמור על הסכום שרובו נומינאלי ולא ריאלי וטוענת כי המשיבה נהגה כלפי המנוח בשרירות ושלא בתום לב ולכן המקרה נופל בגדרו של סעיף 3א לחוק הקצבאות ועל הרשות לשלם הפרשי תגמולים על פי ערכם הראלי בגין כל התקופה– משנת 1972 ועד 2007.

חישוב ההפרשים לפי חוק הקצבאות (פיצוי בעד אחור בתשלום) תשמ"ד- 1986

חוק פסיקת ריבית והצמדה אינו חל על חוק נכי המלחמה בנאצים ולא על חוק נכי רדיפות הנאצים, וחישוב הפרשי תגמולים המשולמים באיחור נקבע בחוק הקצבאות;

סעיף 2

"(א) על קיצבה המשולמת בעד תקופה שבין יום התביעה לבין יום התשלום יחולו הוראות אלה:

(1) קיצבה המשולמת תוך שלושה חודשים מיום התביעה – תשולם בשיעור המקורי;

(2) קיצבה המשולמת לאחר שחלפו שלושה חודשים מיום התביעה, אך בטרם חלפו 10 שנים – תשולם בשיעור המעודכן בעד התקופה המתחילה ביום התביעה ומסתיימת באחד לחודש שבו חל התשלום;

(3) קיצבה המשולמת לאחר שחלפו 10 שנים מיום התביעה – תשולם בשיעור המעודכן בעד תקופת 10 השנים שמיום התביעה ובשיעור המקורי בעד יתרת התקופה."

(ב) .....

סעיף 3 .......

סעיף 3א

"קבע בית המשפט או בית דין כי הרשות המוסמכת גרמה בשרירות ושלא בתום לב לאיחור בתשלום הקיצבה, רשאי הוא לפסוק כי הקיצבה תשולם בשיעור המעודכן אף בעד תקופות ארוכות יותר מן הקבוע בסעיפים 2 ו-3."

חוק הקצבאות מבחין ע"פ הגדרותיו בין "שיעור מעודכן" המוגדר "שיעור הקיצבה שבתוקף בחודש שקדם ליום התשלום", לבין "שיעור מקורי" המוגדר "שיעור הקיצבה שהיה בתוקף בתקופה שבעדה משולמת הקיצבה".