פרידמן ואח' נ' שלייפר ואח' - פסקדין

פסק דין

1.במסגרת תביעה אשר הגיש משיב מס' 1 כנגד משיבה מס' 2, עתר להטלת עיקול זמני על זכויותיה בדירת המגורים בירושלים ובתאריך 6.9.09, ניתנה החלטתו של כב' הרשם משה כהן המורה על הרחבת צו העיקול באופן שיחול על זכויותיה של משיבה 2 בנכס המקרקעין האמור.

טרם מתן ההחלטה החליט ביום 30.7.09 כב' הרשם יוחנן גבאי שלא לדון בבקשה במעמד צד אחד, אלא להעביר העתק הבקשה לתגובת הצד שכנגד.

מעיון בתיק המוצגים שהגישו המערערים מתברר כי מסרו תגובה לבקשת העיקול ביום 10.8.09, בה טענו כי קנו את הדירה, טרם הטלת העיקול, בתמורה ובתום לב ולאחר מו"מ ארוך.

בנוסף הגישו המערערים ביום 7.9.09 תגובה לתשובת משיב 1 ונראה כי תגובה זו לא הייתה בפני הרשם עת נתן החלטתו ביום 6.9.09.

תשובת משיבה 2 לתגובת משיב 1 ניתנה ביום 7.9.09, גם היא לאחר שכבר ניתנה ההחלטה.

התגובות והתשובות ניתנו בהתאם להחלטותיו של כב' הרשם גבאי מיום 30.7.09, ומיום 11.8.09.

החלטה נשוא הערעור ניתנה כאמור על ידי כב' הרשם משה כהן.

2.מעיון בהחלטה נשוא הערעור נראה לכאורה כי ניתנה במעמד צד אחד ומבלי שעמדות הצדדים היו בפני הרשם הנכבד, שכן ההחלטה ניתנה "בדלתיים סגורות" ומבלי שיש בהחלטה התייחסות כלשהי לטענותיהם של הצדדים המעורבים וללא כל נימוק להרחבת צו העיקול.

תקנה 367 ג' לתקנות סדה"א קובעת כי מחזיק רשאי לבקש את בטול העיקול הזמני ובמקרה כזה קובעת התקנה כי ביהמ"ש יקיים דיון במעמד הצדדים.

דומני כי ניתן לראות את המערערים בבחינת "מחזיק" על פי הגדרתו בתקנה 360 לתקנות סדה"א.

3.מעיון בעיקרי הטיעון אשר הגישו הצדדים מצטיירת מחלוקת של ממש באשר להתנגשות הזכויות שבין המערערים, הטוענים לזכויות בנכס אשר רכשו מהנתבעת – משיבה 2, לבין משיב 1 שהינו התובע בתובענה כנגד משיבה 2.

הטענות שהועלו טעונות בירור יסודי ומעמיק ובמיוחד כאשר חלק נכבד מהטענות הינן טענות עובדתיות הנתמכות בתצהירים שצורפו לתגובה ולתשובה אשר הגישו הצדדים בפני הרשם.

4.אינני סבור כי התקיים דיון ראוי במחלוקת העולה מהערעור שבפניי וברור כי המערערים, שאינם צד בתובענה, מתנגדים לעיקול וטוענים כי זכויותיהם עדיפות על זו של משיב 1, מכוח הערת האזהרה אשר נרשמה לטובתם עוד טרם הטלת העיקול ומהנימוקים הנוספים המפורטים בכתבי טענותיהם.

במצב דברים זה אני מקבל את הערעור במובן זה שמורה לקיים בפני הרשם הנכבד דיון בהשתתפותם של כל הצדדים המעורבים אשר יוכלו להביע את עמדתם וכן תתאפשר חקירה נגדית של מצהירים לצורך קביעת ממצאים עובדתיים.

לאחר דיון כזה כאשר בפני הרשם הנכבד תהיינה כל העובדות יוכל ליתן החלטה מפורטת ומנומקת.

הרשם הנכבד מתבקש לקבוע מועד קרוב לדיון ועד למועד שייקבע יישאר העיקול בעינו.

אין צו להוצאות בערעור.

ניתן היום, ז' טבת תש"ע, 24 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: