פרידמן ואח' נ' אזולאי ואח' - פסקדין

פסק דין

רקע וטענות הצדדים

1. בפני תביעה אשר הוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות שעניינה בתאונת דרכים שאירעה ביום 16.3.10 בצומת מרומזר בין הרכב אשר היה נהוג בידי התובע 1 ובבעלות התובע 2 לבין רכבו של הנתבע 1 ואשר היה מבוטח על ידי הנתבעת 2 .

2. בכתב התביעה טוענים התובעים כי בעת שהרכב הנהוג בידי התובע 1 חצה את הצומת המרומזר באור ירוק מצפון לדרום ברח' הרצל ברחובות שמאלה לכיוון מכון ויצמן, הגיח לפתע מולו רכב הנתבע 1, תוך שהנתבע מתעלם מהאור האדום ברמזור בכיוון נסיעתו מדרום לצפון ופגע בו .

3.היות והתובעים סבורים שלנתבע 1 אחריות מלאה לקרות התאונה ולנזק שנגרם לרכב, תובעים הם מהנתבעים, הנהג הפוגע וחברת הביטוח מטעמו, סך של 7,865 ₪ הכולל: נזק לרכב בהתאם לדו"ח השמאי אשר קבע כי הרכב מוכרז כאובדן מוחלט, שכ"ט שמאי והוצאות נלוות.

4. הנתבעים בכתב הגנתם הכחישו את האחריות לקרות התאונה וטענו כי הנתבע 1 חצה הצומת המרומזר באור ירוק בעוד שהתובע 1 חצה את הצומת באור אדום ופגע בו. לפיכך טוענים הנתבעים כי אין להטיל עליהם האחריות לקרות התאונה כי אם על התובע 1 ולחילופין יש לקבוע כי לתובע 1 אשם תורם בשיעור של 100% לאירוע קרות התאונה.

דיון והכרעה

5. אין מחלוקת בין הצדדים כי תאונת הדרכים אירעה בעת שהתובע 1 נהג ברכב מכיוון צפון לדרום ופנה שמאלה בצומת המרומזר לכיוון מכון ויצמן, בעוד שהנתבע 1 חצה הצומת ישר מכיוון דרום לצפון.

6. עם זאת, מכתבי הטענות והעדויות עולה כי כל אחד מהמעורבים בתאונה מטיל האחריות על זולתו וטוען שהאחר חצה הצומת המרומזר באור אדום וגרם לאירוע קרות התאונה.

7. בדיון שהתקיים ביום 19.5.11 העידו הצדדים בפניי וחזרו על גרסותיהם לתאונה כפי שבאו לידי ביטוי בכתבי הטענות. התובע 1 העיד כי חצה הצומת באור ירוק, עת שפגע רכב הנתבע 1 בחלק הקדמי ימני של הרכב בו נהג. מנגד, הנתבע 1 העיד כי בזמן שחצה הצומת באור ירוק מהבהב פגע בו רכב הנתבע 1. לדבריו לרכבו נגרם נזק בחלק השמאלי קדמי, בעוד שלרכב הנהוג בידי התובע 1 נגרם נזק בחזית.

8. עוד העיד בפניי מטעם התובעים מר ניתאי פאוז אשר טען כי פחות משנייה מרגע קרות התאונה ראה שהרמזור בכיוון נסיעתו של הנתבע 1 הינו אדום.

9. הנתבע 1 הועמד לדין בבית המשפט לתעבורה. בהחלטתי מיום 18.7.11 נקבע כי פסק הדין יינתן לאחר הכרעת בית המשפט בתיק הפלילי.

10. בהליך הפלילי, הנתבע 1 הורשע על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן בכניסה לצומת לא פנוי וגרימת נזק.

בכתב האישום המתוקן בו הודה הנתבע 1 נכתב כי הנתבע נהג ברכב בקלות ראש וברשלנות ולא שם ליבו אל הדרך ולמצב כלי הרכב וכי חסם את דרכו של הרכב אשר היה נהוג בידי התובע 1 בכיוון נסיעתו וגרם להתנגשות בין כלי הרכב ולנזק שאירע. עוד מצוין בכתב האישום המתוקן כי הנתבע לא ציית להוראות הרמזור בכך שחצה את קו העצירה באור אדום.

11. סעיף 42 (א) לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א-1971 קובע כי הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט הפלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם, מקום בו המורשע הוא בעל דין במשפט אזרחי.

12. אשר על כן, אני קובעת כי יש לראות בהודאת הנתבע 1 בכתב האישום המתוקן כראיה לאחריותו לתאונה שאירעה ולנזק שנגרם לרכב התובעים.

13. בעניין טענתם החלופית של הנתבעים כי יש להטיל על התובע 1 אשם תורם, אציין כי לאור הודאת הנתבע 1 בכתב האישום המתוקן לפיו גרם לתאונה ומאחר ומצאתי את עדות התובע 1 מהימנה בעייני לעניין אופן קרות התאונה , אינני מוצאת מקום לייחס לתובע 1 כל אשם תורם לאירוע התאונה.

14. לאור האמור לעיל אני מחייבת את הנתבעים, שניהם יחד או כל אחד מהם בנפרד, לשלם לתובעים סך של 5,611 ש"ח בגין נזקי הרכב וכן 754 ₪ בגין שכר טרחת השמאי, קרי סך כולל של 6,365 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

כמו כן, ישלמו הנתבעים סך של 700 ₪ בגין הוצאות התובעים וזאת תוך 30 יום מהיום בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ז' טבת תשע"ב, 02 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.