פריד ואח' נ' עיריית הרצליי ה - פסקדין

החלטה

התובעים הגישו לביהמ"ש תביעה על פיה התבקש ביהמ"ש להורות, כי היטלי ביוב שהוטלו על ידי המבקשת/הנתבעת, הינם בטלים ומבוטלים, וכי על הנתבעת להמציא אישורי העברה לרישום זכויות בטאבו, ביחס למקרקעין המצויים בתחום שיפוטה של עיריית הרצלייה, חלקה 133 בגוש 6526 וחלקה 10 בגוש 6526, (להלן: "המקרקעין").

על פי האמור בכתב התביעה בשנת 2006, עת ביקשו התובעים לטפל בנושא העברת הזכויות במקרקעין נשלחה לראשונה דרישת תשלום בעבור היטלים , היטלי ביוב תיעול ומכון שפכים ביחס לכל אחת מהחלקות.

לטענת התובעים , לא בוצעו כל עבודות ביוב בחלקות הרלוונטיות, וכן לא נשלחו אליהם הודעות כדין. כמו כן נטען כי המדובר בקרקע חקלאית ולכן אין כל חיבור לביוב.

התובעים תוקפים את הפרשנות של הנתבעת לחוק הביוב, וטוענים כי על ביהמ"ש להידרש לשאלה מה מידת הזיקה ההנאה הנדרשת המגבשת את החיוב בהיטל הביוב.

הנתבעת, היא המבקשת בענייננו, עתרה להורות על סילוקה של התובענה על סף, מן הטעם להעדר סמכותו העניינית של ביהמ"ש לדון בתובענה, בין היתר בהסתמך על הילכת ייזום, שעוד אדרש לה בהמשך החלטתי זו.

עיון בתגובת התובעים, לטענות הנתבעת, יעלה, כי לגישתם הואיל והמדובר בחיוב, בהיטלי ביוב שהינם בטלים מעיקרם, הרי אין מקום להידרש להלכת ייזום כלל ועיקר, מה גם שהמדובר בתקיפה עקיפה שכן התובעים עותרים שביהמ"ש יורה על הנפקת אישור לרישום המקרקעים בטאבו , ולקבוע כי החיוב בטל מעיקרו ולפיכך התקיפה של דרישת הביוב הינה תקיפה עקיפה המותרת גם לאור הלכת ייזום.

דיון:

המסגרת הנורמטיבית לדיון בטענות הינו חוק הרשויות המקומיות (ביוב), תשכ"ב-1962, הקובע בסעיף 30 בו, כי:

"בעל נכס הרואה עצמו נפגע על ידי דרישת תשלום לפי סעיף 28, רשאי, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו הדרישה, לערור עליה לפני ועדת הערר, והועדה רשאית לאשר את דרישת התשלום, בשינויים או בלי שינויים, או לבטלה;יושב ראש הועדה רשאי להאריך את המועד להגשת הערר עד ליום הששים מיום שנמסרה דרישת התשלום הנדונה, אם ראה טעמים סבירים לכך. "

ברע"א 2425/99 עירית רעננה נ' י.ח. יזום והשקעות בע"מ, פ"ד נד(4), 481 , 497-498 (2000), נדונה שאלת היחס שבין סמכויות ביהמ"ש לבין סמכויות וועדת הערר הפועלת מכוח הוראות סעיף 30 לעיל, וביהמ"ש קובע כי:

"מניסוחן הכללי של סמכויות גופי הערר, הן לעניין ביוב והן לעניין מים ניתן להסיק כי לא נשללה האפשרות להעלות בפניהם טענות תקיפה שונות כנגד החיוב בהיטלים בין אם טיבן טכני ובין אם טיבן עקרוני -מהותי. ...

בעל נכס שחויב בהיטל יוכל לטעון בפני גוף הערר כל טענה כנגד חבות זו - בין טענה בעלת אופי מהותי הנוגעת לעצם הסמכות או הסבירות שבהטלת היטל, בין טענה לעניין קיום תנאים ספציפיים הנדרשים בחוק לצורך גיבוש של חיוב תקף, ובין טענה לעניין גובה סכום ההיטל הנדרש.

(ג) שאלה שנייה העולה היא האם סמכות גופי הערר לדון במחלוקת מותנית מלכתחילה לעניין היטל ביוב- בקיום "דרישת תשלום לפי סעיף 28 לחוק" שהוצאה כדין ולעניין אגרת מים-בקיום "הודעה, צו או דרישה" שהוצאו כדין על פי סעיף 20 לפקודה; ועוד - האם השאלה האם אלה הוצאו כדין נתונה להכרעת גופי הערר או שמא היא מעבר לסמכותם, ויש להעמידה להכרעת בית המשפט?

...

לטעמי, לגופי הערר בענייננו נתונה הסמכות לדון ולהחליט במכלול השאלות האמורות, ובכלל זה בשאלה האם נשלחו דרישות תשלום כדין, ומה מצב הדברים אם החיוב בתשלום שהוצא על ידי הרשות אינו ממלא אחר התנאים הנדרשים בחוק. "

הילכת ייזום לא שונתה ולא בוטלה, נהפוך הוא, בעניין רע"א 3993/05 ש.א.ב חברה להשקעות ופיתוח בע"מ נ' עיריית באר שבע, תק-על 2006(2), 2562 , 2565 (2006), מבהיר ביהמ"ש , כי בפסק דין ייזום ניתנה פרשנות רחבה לסמכות גופי הערר הקבועה בהם. וראה גם פס"ד רע"א 564/07 עיריית פתח תקוה נ' חברת דלק נדל"ן בע"מ, תק-על 2007(3), 512 , 514 (2007).

בענייננו, טוענים התובעים, כי המדובר בעניין חריג המעלה חשיבות עקרונית, אלא שלא מצאתי מה הטענות המעלות חשיבות עקרונית?

התובעים טוענים, כי לא קיבלו דרישה – שאלה שביהמ"ש העליון במפורש קבע כי היא בסמכות וועדת הערר.

התובעים טוענים, כי יש לפרש את הוראות החוק לעניין משמעות זיקת ההנאה – ביהמ"ש המשפט בהלכת ייזום קובע כי וועדת הערר מוסמכת לדון בטענות מהותיות, בין שהן פרוצדוראליות ובין שהן מהותיות לצורך גיבוש חיוב היטל ביוב תקף.