פריג נ' רשות האכיפה והגביה המרכז לגביית קנסות

החלטה

לטענת העותר, חובת פיצוי למתלוננת, בסכום של 8,000 ש"ח שהושתה עליו בת.פ. 2208/01 של בית משפט השלום בראשון לציון, נפרעה על ידו במלואה בתשלום ישיר למתלוננת, ומשכך על בית משפט זה להורות למשיב על הפסקת הליכי הגבייה המתנהלים נגדו בגין החוב האמור, וכן להורות לו לזקוף את התשלומים שכבר ביצע לדרישת המשיב, על חשבון קנסות משטרתיים ודו"חות תעבורה שאותם עליו לשלם.

דין העתירה להיות מסולקת על הסף. החלטות המשיב, המתקבלות מכוח חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה-1995, אינן מצויות בסמכותו העניינית של בית משפט זה, שכן אינן מפורטות בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס-2000, המגדירה את סמכותו. לכך יש להוסיף, כי בית משפט השלום בראשון לציון דחה, פעמיים, בקשות של העותר לביטול החיוב בפיצוי ולהכרה בתשלומים ששילם, לטענתו, ישירות, למתלוננת. ודאי שאין בית משפט זה משמש ערכאת ערעור על אותן החלטות, לא במסגרת סמכויותיו כבית משפט לעניינים מנהליים ולא במסגרת סמכויותיו כבית המשפט המחוזי בירושלים, כפי שאין הוא משמש ערכאת ערעור על החלטות המשיב. לא למותר לציין, כי אין המשיב מוסמך להרהר אחר פסק דין חלוט המטיל על אדם חובת פיצוי, ומשנדחתה בקשתו של העותר לביטול החיוב על ידי בית המשפט שהטילו, על המשיב לעשות לאכיפתו ולגביית החוב.

העתירה תמחק, אפוא.

בנסיבות העניין, לא אטיל על העותר הוצאות.

המזכירות תמציא את העתק ההחלטה לב"כ הצדדים, באמצעות פקס.

ניתנה היום, כ"ו כסלו תשע"ב, 22 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: