פריבר זוסמן נ' דומן-חן ואח'

פסק דין

1.התובעת הינה הבעלים של בית פרטי בן שבעה חדרים בשכונת נאות אפקה בתל אביב.

2.התובעת ביקשה להשכיר את הבית והבית מצא חן בעיני הנתבעים אשר ביקשו לשוכרו.

3.ביום 4.3.10 נכרת בין הצדדים הסכם השכירות.

תנאי ההסכם אינם נתונים במחלוקת.

4.להלן נתונים מהותיים ורלוונטיים מן ההסכם לתביעה שלפניי:

א.תקופת השכירות – שלוש שנים.

ב.שכר הדירה – 9,000 ₪ לחודש בתשלום מראש לשנה.

ג.סוכם כי התובעת תשפץ את הנכס לפי בקשת השוכרים (כפי הנספח שצורף להסכם).

ד.השוכרים היו רשאים להציג שוכרים חלופיים בתנאי שיאושרו על ידי המשכירה.

ה.הפיצוי המוסכם הועמד על סך של 20,000 ₪.

5.כ-36 שעות לאחר חתימת ההסכם נמלכו הנתבעים בדעתם או התלבטו באשר להסכם השכירות. הנתבעת יצרה קשר טלפוני עם התובעת וביקשה להודיעה שההסכם מבוטל.

התובעת ביקשה הודעה בכתב.

6.על אף ההודעה הראשונית ולאחריה התלוותה הנתבעת לתובעת, מרצונה החופשי ועל פי בחירתה, על מנת לבחור רצפת פרקט לטעמה לשם ביצוע השיפוץ.

7.הנתבעים ככל הנראה לא גיבשו דעה באופן סופי והמשיכו להתייחס לשיפוץ כאילו ייכנסו לגור בבית.

8.ודוק; מועד הכניסה לבית – 1.4.10 (או לכל המאוחר 15.4.10) היה בסמוך לחתימת ההסכם ועל כן בחירת החומרים והשיפוץ היו בעלי דחיפות.

9.בשלב מסוים גמלה בליבם של הנתבעים ההחלטה שלא להיכנס לגור בבית.

10.מאחר שהנתבעים היו מודעים להוראות ההסכם ולפיצוי המוסכם הם בחרו למצוא שוכרים חלופיים תחתם וזאת בהתאם לסעיף 14 להסכם.

11.הנתבע פירסם מודעה להשכרת הנכס באתר "יד 2".

דמי השכירות שנדרשו – 9,500 ₪ לשנה מראש.