פרטוק נ' המוסד לביטוח לאומי - פסקדין

פסק דין

1.לפני ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 26.6.11 אשר קבעה למערער נכות בשיעור 0%.

2.אלה נימוקי הערעור:

א.קביעת הועדה לא נתמכה במסמך;

ב.ניכוי מצב קודם צריך להקבע לאור נתונים מוכחים;

ג.הועדה לא פירטה ממצאי חוות דעת ד"ר טיטיון, הגם שלא קיבלה מסקנותיו, ולא נמקה מדוע.

3.אלה טענות המשיב:

א.הועדה קבעה במפורש כי לא נותרה נכות צמיתה בגין שבר באליום.

ב.לעניין כאבי גב תחתון לא קיימת הגבלה המקנה אחוזי נכות, אין מדובר במצב קודם.

דיון והכרעה

4.המערער נפגע בתאונת עבודה ביום 28.7.09 עת נפל מגובה של כארבעה מטרים, נחבל באגן ועמוד שדרה ואובחן כסובל משבר באיליום הימני.

5.עיון בפרוטוקול הועדה מראה כי בבדיקת C.T. מיום 30.9.09 נמצא שבר בשלב איחוי של האיליום מימין.

בעמוד שדרה מותני הוצגו שינויים ניווניים כרוניים שאינם קשורים לתאונה.

לא נותרה, לדעת הועדה, נכות בגין השבר באליום.

הוועדה קבעה כי כיום, אין למערער מגבלה המקנה אחוזי נכות ואין קשר סיבתי בין תלונותיו בענין כאבי הגב והתאונה, בעקבותיה היתה רק החמרה זמנית וחולפת של כאבי הגב הכרוניים מהם סובל מזה שנים.

עוד הוסיפה הועדה וציינה כי מסקנותיו של ד"ר טיטיון בחוות דעת מיום 13.12.10 אינן מקובלות נוכח ממצאי הבדיקה הנוכחיים השונים של הועדה, כעבור חצי שנה.

6.על פי החוק, קביעת דרגת נכות היא בסמכותה הבלעדית של הועדה הרפואית .

בית הדין מוסמך להתערב בהחלטתה רק אם נפלה בה טעות שבחוק.

7.החלטת הועדה במקרה זה סבירה, מנומקת, מבוססת על בדיקת המערער והחומר הרפואי.

אין בנימוקי הערעור כדי להצביע על פגם משפטי בהחלטת הועדה.