פרח נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית ולביטול איסור שימוש ברכב מ"ר 20-811-14, אשר הוטלו על המבקש ע"י קצין משטרה בתאריך 04.08.11 למשך 30 יום.

עפ"י כתב האישום בתאריך 04.08.11 נהג המבקש ברכב הנ"ל ועקף רכב אחר, וזאת תוך חציית קו הפרדה רצוף וכשהדרך לא היתה פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר ביצוע עקיפה בבטחה.

ב"כ המבקש טען כי המבקש מכחיש את ביצוע העבירות וכי מחומר החקירה עולות תמיהות רבות ביחס לטענת השוטר כי שמר על קשר עין עם המבקש עד למעצר וכי הבחין בכלי רכב שבאו ממול למרות שדה הראיה המוגבל במקום. עוד טען ב"כ המבקש כי המבקש נורמטיבי, מהנדס, נוהג קילומטרים רבים מדי שנה בשל עבודתו והפסילה ואיסור השימוש מהווים עבורו פגיעה קשה.

ב"כ המשיבה התנגד לבקשות וטען כי מדובר בשתי עבירות חמורות של עקיפה על פס לבן רצוף ועקיפה בדרך שאינה פנויה, אשר שילובן גורם לא אחת לתאונות דרכים והוסיף כי מדובר בעקיפה של רכב מסחרי ומשאית. ב"כ המשיבה הפנה לתגובת המבקש בדו"ח וטען לקיומן של ראיות לכאורה ולמסוכנות הנלמדת מחומרת העבירות ומעברו התעבורתי של המבקש.

מעיון בתיק החקירה עולה כי קיימות עילות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש בכתב האישום.

עפ"י דו"ח נסיבות המקרה וממזכר שערך השוטר מאיר קנפו עולה כי השוטר נסע אחרי המבקש ברכב משטרתי סמוי. לפני רכבו של המבקש נסע רכב מסחרי ולפניו משאית סמיטריילר עם עגלה ארוכה.

לפי הדו"חות הנ"ל, המבקש עקף את הרכב המסחרי ואת המשאית הארוכה, כשהוא חוצה קו הפרדה לבן רצוף ועובר לנתיב הנגדי. בעת ביצוע העקיפות הגיעו ממול בנתיב הנגדי 2 כלי רכב, אשר נאלצו לרדת לשוליים מימין לכיוון נסיעתם על מנת למנוע תאונה חזיתית.

השוטר תיאר את שלושת כלי הרכב המעורבים, רכבו של המבקש ושני כלי הרכב הנעקפים, ואף ציין בדו"ח את מספר הרישוי של משאית הסמיטריילר.

בדו"חות הנ"ל צוין מפורשות כי השוטר קנפו שמר כל העת על קשר עין רצוף עם המבקש.

תגובת המבקש בדו"ח "הזמנה לדין וכתב אישום" היתה: "אני ממהר לפגישה במנחמיה".

תגובתו זו של המבקש משקפת "ראשית הודיה" במיוחס לו בכתב האישום ומגלה מניע לביצוע העבירות.

ב"כ המבקש טען כי דברים אלה לא נאמרו לשוטר ע"י המבקש. טענה זו מקומה להבחן במסגרת התיק העיקרי עת יעידו הצדדים בפני בית המשפט ותנתן בידו ההזדמנות להתרשם מאמינותם. בשלב דיוני זה, בית המשפט בוחן קיומן של ראיות לכאורה בלבד ואינו שוקל שיקולי מהימנות.

לאור הדו"חות המפורטים של השוטר ותגובת המבקש, הנני קובעת כי קיימות בנדון ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש בכתב האישום.

העבירות המיוחסות למבקש חמורות ביותר ונסיבות ביצוען חמורות אף הן. המבקש נהג בעקומה שמאלה, כשמטבע הדברים בגין העקומה, היתה במקום ראות מוגבלת, ובחר בנקודה מסוכנת זו לבצע עקיפה של שני כלי רכב גדולים בבת אחת – רכב מסחרי ומשאית סמיטריילר עם עגלה. כלי רכב שבאו מן הנתיב הנגדי, נאלצו לרדת לשול הדרך כדי להמנע מתאונה חזיתית עם רכב המבקש.

זאת ועוד, המבקש ביצע עקיפה זו תוך חציית קו הפרדה לבן-רצוף.

העבירות וחומרת הנסיבות בהן בוצעו מעידות על מסוכנות המבקש לשלומם ובטחונם של המשתמשים בדרך.

למבקש רישיון נהיגה משנת 1991 ומאז צבר לחובתו 25 הרשעות קודמות בתעבורה, האחרונה בהן מתאריך 23/12/10 בגין מהירות מופרזת. בעברו של המבקש עבירות חמורות כגון: מהירויות מופרזות, נהיגה באור אדום, אי ציות לתמרורים, סטייה מנתיב, ועוד. עברו של הנאשם מחזק מסוכנותו לציבור.

בנסיבות אלה, שוכנעתי כי החלטת הקצין הפוסל הינה סבירה וכי ביטול הפסילה המנהלית עלול לפגוע בביטחון ציבור המשתמשים בדרך.

אשר על כן, הבקשה לביטול הפסילה המנהלית נדחית.