פרז'ון אליהו נ' משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים

החלטה

העררים שבכותרת מתייחסים לבני זוג שעדויותיהם רלוונטיות זה לעניינו של זו, ועל כן, למען הנוחות, יאוחד הדיון בשני העררים.

ניתנה והודעה היום כ"ד אדר תש"ע, 10/03/2010 במעמד הנוכחים.

שלמה פרידלנדר, שופט

פסק דין

לפנינו עררים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.

עדותם של כל אחד מהעוררים עשתה עלינו רושם מאוד אמין.

העורר 1, הגם שהוא סובל מבעייה קוגנטיבית, העיד ביושר רב על מימד ההפצצות, ולמעשה התייחס בעדותו לפנינו למעשה האלימות שבוצע בו, כפי שתואר בהצהרתו הראשונה, רק בתשובה לשאלת הוועדה. ניכר היה לכל אורך עדותו כי אינה מגמתית, אלא אותנטית, ואף היו שזורות בה התבטאויות שהיו מנוגדות לאינטרס של העורר בהליך זה.

העוררת 2, היא סיפרה את סיפורה כשהוא שזור בפרטים בעלי גוון אישי מובהק, וניכר בעדותה כי היא אותנטית וכנה.

העוררת 2, העידה כי שמעה כבר אז על תקיפת העורר 1 על ידי חייל גרמני.

לעניין עצמה, העידה על הפחד של משפחתה, על רקע זיקתה התוניסאית מפני הגליה למחנות ריכוז בתוניסיה, כגורלם הידוע מן המקורות ההיסטוריים של יהודים ממוצא תוניסאי. גם פרטים נוספים בעדותה, כגון בהתייחס ליהודי בנגזי, נאמרו בשטף והיו קוהרנטיים עם הידיעה ההיסטורית.

הן על רקע הפחד מפני הגליה לתוניסיה, והן על רקע היתקלותו של אחיה של העוררת 2 עם החיילים הגרמניים, נקל להבין כי משפחתה ברחה מחמת הפחד מן הגרמנים. העוררת העידה גם על שתי בריחות, אחת מוקדמת יותר ואחת מאוחרת יותר. מן המקורות ההיסטוריים עולים תימוכין לכך שהבריחות המוקדמות היו כרוכות יותר בפחד מההפצצות, אך המאוחרות יותר – שאירעו לאחר שוך ההפצצות והתגברות הרדיפות – נבעו יותר מן הפחד מהגרמנים.

לאור המקובץ, אנו רואים לנכון לקבל כאמינות את עדויותיהם של שני העוררים בדבר הקורות אותם בתקופה הרלוונטית.

משהעורר היה קורבן למעשה אלימות, והעוררת ומשפחתה ברחו מטריפולי מפחד הגרמנים – קמו לשניהם עילות נרדפות לפי החוק.

העררים מתקבלים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי, תוך 30 יום מקבלת פסק-הדין, בנקודה משפטית בלבד.

ניתנה והודעה היום כ"ד אדר תש"ע, 10/03/2010 במעמד הנוכחים.

שלמה פרידלנדר, שופט

ד"ר נעמי אפטר – חברה

עו"ד דן יערי – חבר

'